אור ברסלב

רש"י על תהילים· רש״י

פרק יח

פרק יז

פסוק א

בְּיוֹם הִצִּיל ה׳ אוֹתוֹ וְגוֹ׳. כְּשֶׁהִזְקִין, וּכְבָר עָבְרוּ עָלָיו כָּל צָרוֹתָיו וְנִצּוֹל מֵהֶם:

וּמִיַּד שָׁאוּל. וַהֲלֹא שָׁאוּל בִּכְלָל הָיָה? אֶלָּא לְפִי שֶׁהָיָה קָשֶׁה עָלָיו וְרוֹדְפוֹ יוֹתֵר מִכֻּלָּם. כְּיוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״וְרָאוּ אֶת הָאָרֶץ וְאֶת יְרִיחוֹ״ (יהושע ב:א):

פסוק ב

אֶרְחָמְךָ. אֲאַהֶבְךָ, כְּדִמְתַרְגֵּם ״וְאָהַבְתָּ״ (ויקרא יט:יח): ״וְתִרְחַם״ (תרגום אונקלוס):

פסוק ג

סַלְעִי. שֶׁעֲזַרְתַּנִי בְּסֶלַע הַמַּחְלְקוֹת, כְּשֶׁהָיִיתִי מְצֻמְצָם בֵּין שָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו לְהִתָּפֵס, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו עוֹטְרִים אֶל דָּוִד וְגוֹמֵר״ (שמואל א כג:כו):

וּמְצוּדָתִי. לְשׁוֹן מִבְצָר:

צוּרִי. לְשׁוֹן סֶלַע:

אֶחֱסֶה. אַבְרִיאַיְי״ר בְּלַעַ״ז:

אֶחֱסֶה בּוֹ. אֶתְכַּסֶּה בְּצִלּוֹ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״וּמִבְּלִי מַחְסֶה חִבְּקוּ צוּר״ (איוב כד:ח) – שֶׁהַסְּלָעִים כִּסּוּי וּמָגֵן לְהוֹלְכֵי דְרָכִים מִן הָרוּחוֹת וּמִזֶּרֶם גְּשָׁמִים:

פסוק ד

מְהֻלָּל אֶקְרָא ה׳. בְּהִלּוּלִים אֶקְרָא וְאֶתְפַּלֵּל לְפָנָיו תָּמִיד, כְּלוֹמַר אַף לִפְנֵי הַתְּשׁוּעָה אֲנִי מְהַלְּלוֹ, לְפִי שֶׁבָּטוּחַ אֲנִי שֶׁאִוָּשֵׁעַ מֵאוֹיְבַי:

פסוק ה

אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי מָוֶת. פְּעָמִים רַבּוֹת סְבָבוּנִי רְשָׁעִים, אֲפָפוּנִי כְּמוֹ סְבָבוּנִי, וְכֵן ״אָפְפוּ עָלַי רָעוֹת״ (תהלים מ:יג):

חֶבְלֵי מָוֶת. מַחֲנוֹת אוֹיְבִים, כְּמוֹ ״חֶבֶל נְבִיאִים״ בְּסֵפֶר שְׁמוּאֵל (שמואל א י:ה). וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״כְּאִתְּתָא דְּיָתְבָא עַל מַתְבְּרָא״, לְשׁוֹן ״חֶבְלֵי יוֹלֵדָה״ (הושע יג:יג):

וְנַחֲלֵי בְלִיַּעַל. אַף הוּא לְשׁוֹן גְּיָסוֹת שׁוֹטְפִים כְּנַחַל:

פסוק ו

חֶבְלֵי שְׁאוֹל. כְּמוֹ חֶבְלֵי מָוֶת – ״מַשְׁרְיָן רַשִׁיעָן״ (תרגום יונתן שמואל ב כב:ו), וַאֲנִי מָה הָיִיתִי עוֹשֶׂה?

פסוק ז

בַּצַּר לִי אֶקְרָא. אֲנִי הָיִיתִי קוֹרֵא לַה׳ תָּמִיד:

פסוק ח

וַתִּגְעַשׁ וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ. אֵינוֹ מְחֻבָּר לְמִקְרָא עֶלְיוֹן, אֶלָּא מְחֻבָּר רֹאשׁוֹ לְסוֹפוֹ: כִּי חָרָה לוֹ וַתִּגְעַשׁ וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ. כִּי מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן כַּאֲשֶׁר: כְּשֶׁחָרָה לוֹ וּבָא לִנְקֹם נִקְמַת עַמּוֹ וַעֲבָדָיו מִפַּרְעֹה וּמֵעַמּוֹ, גָּעֲשָׁה וְרָעֲשָׁה הָאָרֶץ:

פסוק ט

עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ. אַנְשִׁישְׁנַארִילַ״שׁ בְּלַעַ״ז, כֵּן דֶּרֶךְ כָּל חֲרוֹן אַף לְהַעֲלוֹת עָשָׁן מִנְּחִירָיו:

פסוק י

וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד. לַעֲבוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם. וַיֵּרַד כְּמַשְׁמָעוֹ. לָשׁוֹן אַחֵר: אִיאַנְטְבִּ״שׁ בְּלַעַ״ז:

פסוק יא

וַיֵּדֶא. וַיָּעֹף, כְּמוֹ ״כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנָּשֶׁר״ (דברים כח:מט):

פסוק יב

חֶשְׁכַת מַיִם. שֶׁבְּעָבֵי שְׁחָקִים הֵם חֹשֶׁךְ אֲשֶׁר סְבִיבוֹתָיו. וְשֶׁמָּא תֹּאמַר: לִפְנִים מִן הַחֹשֶׁךְ אֵין אוֹר? תַּלְמוּד לוֹמַר: מִנֹּגַהּ אֲשֶׁר נֶגְדּוֹ וּמִתּוֹךְ מְחִיצָתוֹ, אֶת עָבָיו אֲשֶׁר סְבִיבוֹתָיו בּוֹקְעִים וְעוֹבְרִים בָּרָד וְגַחֲלֵי אֵשׁ:

פסוק יג

עָבְרוּ. טְרִישְׁפָּא״שְׁנְט בְּלַעַ״ז, הַבָּרָד בּוֹקֵעַ וְעוֹבֵר עַל הַמִּצְרִיִּים עַל יָם סוּף (שמות יד:כא-כח):

פסוק טז

וַיֵּרָאוּ אֲפִיקֵי מַיִם. כְּשֶׁנִּבְקַע הַיָּם:

וַיִּגָּלוּ מוֹסְדוֹת תֵּבֵל. שֶׁכָּל מֵימוֹת שֶׁבָּעוֹלָם נִבְקְעוּ:

מִנִּשְׁמַת. מִנְּשִׁיבַת:

פסוק יז

יִשְׁלַח מִמָּרוֹם. מַלְאָכָיו לְהַצִּיל אֶת יִשְׂרָאֵל מִן הַיָּם וּמִמִּצְרַיִם:

יַמְשֵׁנִי. לְשׁוֹן הוֹצָאָה, כְּמוֹ ״כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ״ (שמות ב:י):

פסוק יט

יְקַדְּמוּנִי. אוֹיְבַי הָיוּ מְמַהֲרִין וּמַקְדִּימִין לָבֹא עָלַי בְיוֹם אֵידִי וַיְהִי ה׳ וְגוֹמֵר:

פסוק כא

כְּצִדְקִי. כְּצֶדֶק לֶכְתִּי אַחֲרָיו בַּמִּדְבָּר (ירמיהו ב:ב):

כְּבֹר. לְשׁוֹן נְקִיּוּת, כְּמוֹ ״וּבַר לֵבָב״ (תהלים כד:ד). דָּבָר אַחֵר: יִשְׁלַח מִמָּרוֹם יִקָּחֵנִי – כְּנֶגֶד עַצְמוֹ אָמַר, עַל שֵׁם הַמַּלְאָךְ שֶׁבָּא בְּסֶלַע הַמַּחְלְקוֹת לִפְצוֹת אֶת שָׁאוּל מֵעָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר ״וּמַלְאָךְ בָּא אֶל שָׁאוּל וְגוֹמֵר״ (שמואל א כג:כז):

כְּצִדְקִי. שֶׁלֹּא הֲרַגְתִּיו בְּכָרְתִי אֶת כְּנַף מְעִילוֹ (שמואל א כד:ד):

פסוק כג

כִּי כָל מִשְׁפָּטָיו לְנֶגְדִּי. תָּמִיד שַׂמְתִּים אוֹתָם לְנֶגֶד עֵינַי:

פסוק כו

עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד. כְּלוֹמַר: לְפִי שֶׁכֵּן דְּרָכָיו, לִגְמוֹל מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. חָסִיד, תָּמִים, נָבָר – כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה אָבוֹת:

פסוק כז

עִם נָבָר. נֶאֱמָן:

עִם עִקֵּשׁ. כְּנֶגֶד פַּרְעֹה:

פסוק כט

כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי. כְּשֶׁנִּלְחַם בַּלַּיְלָה בִּגְדוּד עֲמָלֵק הַבָּא עַל צִקְלַג, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיַּכֵּם דָּוִד מֵהַנֶּשֶׁף וְעַד הָעֶרֶב לְמָחֳרָתָם״ (שמואל א ל:יז):

פסוק ל

כִּי בְךָ. בְּמִבְטַחֲךָ:

וּבֵאלֹהַי אֲדַלֶּג שׁוּר. כְּשֶׁבָּא לְהִלָּחֵם עַל יְבוּס וְאָמַר: ״כָּל מַכֵּה יְבוּסִי יִהְיֶה לְרֹאשׁ וּלְשַׂר״ (דברי הימים א יא:ו), הֵבִיא יוֹאָב בְּרוֹשׁ רַעֲנָן וּכּפָפוֹ, וְנִתְלָה בּוֹ וְעָלָה עַל הַחוֹמָה. אָמַר דָּוִד: ״יֶהֶלְמֵנִי צַדִּיק וְגוֹמֵר״ (תהלים קמא:ה), קִצֵּר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַחוֹמָה וְדִלֵּג. בְּמִדְרַשׁ תְּהִלִּים:

פסוק לא

צְרוּפָה. בְּרוּרָה; מַבְטִיחַ וְעוֹשֶׂה:

פסוק לג

וַיִּתֵּן תָּמִים דַּרְכִּי. הֵסִיר מִדְּרָכַי כָּל תַּקָּלָה וּמִכְשׁוֹל, עַד שֶׁנַּעֲשָׂה שָׁלֵם וְכָבוּשׁ:

פסוק לד

מְשַׁוֶּה רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת. רַגְלֵי הַנְּקֵבוֹת עוֹמְדוֹת בְּיֹשֶׁר יוֹתֵר מִשֶּׁל זְכָרִים:

פסוק לה

וְנִחֲתָה קֶשֶׁת נְחוּשָׁה זְרוֹעֹתָי. וְנִחֲתָה לְשׁוֹן דְּרִיכַת קֶשֶׁת, כְּמוֹ ״חִצֶּיךָ נִחֲתוּ בִי״ (תהלים לח:ג), וּפֹעַל שֶׁלּוֹ נָחַת וּכְשֶׁמִּתְפַּעֵל בָּא דָּגֵשׁ וּמְחַסֵּר אֶת הַנּוּ״ן וְנִחֲתָה מִגִּזְרַת נִנְחֲתָה כְּמוֹ ״נִחַר גְּרוֹנִי״ (תהלים סט:ד) מִגִּזְרַת נִנְחַר, כְּמוֹ ״נָחַר מַפֻּחַ״ (ירמיהו ו:כט) נִדַּף מִגִּזְרָה נִנְדַּף, ״עֵינִי נִגְּרָה״ (איכה ג:מט) כְּמוֹ נִנְגְּרָה, נִתְּנָה כְּמוֹ נִנְתְּנָה, נִגַּף מִגִּזְרַת נִנְגַּף. וְאֵין לְפוֹתְרוֹ מִגִּזְרַת חָתָה, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר נִחְתְּתָה כְּמוֹ מִן עָשָׂה נֶעֶשְׂתָה מִן עָנָה נַעֲנְתָה. דָּבָר אַחֵר: וְנִחֲתָה קֶשֶׁת נְחוּשָׁה זְרוֹעֹתָי חִיֵּת לְשׁוֹן דְּרִיכַת קֶשֶׁת כְּמוֹ ״חִצֶּיךָ נִחֲתוּ״ (תהלים לח:ג) הַנּוּ״ן אֵינָהּ יְסוֹד בַּתֵּבָה אֶלָּא כְּמוֹ נִחֲלוּ וְנִדְרְכָה קֶשֶׁת נְחוּשָׁה עַל יְדֵי זְרוֹעוֹתַי, קַשָּׁתוֹת שֶׁל נְחֹשֶׁת הָיוּ תְּלוּיוֹת לוֹ לְדָוִד בְּבֵיתוֹ וְרוֹאִין אוֹתָם מַלְכֵי הָאֻמּוֹת וְאוֹמְרִים זֶה לָזֶה אַתָּה סָבוּר שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ בְּיַד דָּוִד לְדוֹרְכָן אֵין זֶה אֶלָּא לְיָרְאֵנוּ, וְהוּא הָיָה שׁוֹמֵעַ וְדוֹרְכָן בִּפְנֵיהֶם:

פסוק לו

וְעַנְוַתְךָ תַרְבֵּנִי. הִרְבֵּיתָה מִדַּת עֲנָוְתְךָ לְהִתְנַהֵג בָּהּ עִמִּי:

פסוק לז

תַּרְחִיב צַעֲדִי תַחְתָּי. הַמַּרְחִיב צְעָדָיו אֵינוֹ נוֹחַ לִיפּוֹל, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ״בְּלֶכְתְּךָ לֹא יֵצַר צַעֲדֶךָ״ (משלי ד:יב):

מָעֲדוּ. אִיקְלוֹרְגִירִינְ״ט בְּלַעַ״ז:

קַרְסֻלָּי. הֵם הָרַגְלַיִם מִן הָאִסְתּוֹרִין, שֶׁקּוֹרִין קָבִילָ״א בְּלַעַ״ז, וּלְמַטָּה:

פסוק מא

נָתַתָּה לִּי עֹרֶף. פּוֹנִים לִי עָרְפָּם וּבוֹרְחִים:

פסוק מב

יְשַׁוְּעוּ. לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶם:

וְאֵין מוֹשִׁיעַ. שֶׁאֵין בָּהּ יְכֹלֶת, וְחוֹזְרִים וְקוֹרְאִים אֶל ה׳, וְלֹא עָנָם:

פסוק מג

וְאֶשְׁחָקֵם. לְשׁוֹן כְּתִישָׁה:

אֲרִיקֵם. כְּטִיט הַנָּרוּק, שֶׁאֵינוֹ עָב. כְּמוֹ ״הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם״ (בראשית מב:לה), ״לֹא הוּרַק מִכְּלִי אֶל כֶּלִי״ (ירמיהו מח:יא):

פסוק מד

תְּפַלְּטֵנִי מֵרִיבֵי עָם. שֶׁלֹּא אֵעָנֵשׁ בְּדִין יִשְׂרָאֵל לְהַטּוֹת מִשְׁפָּט, וְלֹא לְשַׁעְבֵּד בְּיִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִן הָרְשׁוּת:

תְּשִׂימֵנִי לְרֹאשׁ גּוֹיִם. שֶׁאֵין עֹנֶשׁ בָּהֶם:

פסוק מה

לְשֵׁמַע אֹזֶן. אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא בְּפָנַי, אֶלָּא שֶׁיִּשְׁמְעוּ שְׁלִיחוּתִי:

יִשָּׁמְעוּ לִי. יָסוּרוּ אֶל מִשְׁמַעְתִּי, וְיִהְיוּ נִשְׁמָעִים לִדְבָרַי:

יְכַחֲשׁוּ לִי. מֵחֲמַת יִרְאָה:

פסוק מו

יִבֹּלוּ. יִלְאוּ, כְּמוֹ ״נָבֹל תִּבֹּל״ (שמות יח:יח), דִּמְתַרְגֵּם ״מִילְאָה תִּילְאָה״. וּמְנַחֵם פֵּירֵשׁ כְּמוֹ ״אַחֲרֵי בְלֹתִי״ (בראשית יח:יב), וְכֵן פֵּירֵשׁ ״נָבֹל תִּבֹּל״:

וְיַחְרְגוּ. לְשׁוֹן אֵימָה. ״מֵחֲדָרִים אֵימָה״ (דברים לב:כה) מְתַרְגְּמִינָן: ״חַרְגַּת מוֹתָא״:

מִמִּסְגְּרוֹתֵיהֶם. מֵחֲמַת יִסּוּרֵי מַסְגְּרוֹת כֶּלֶא שֶׁאֲנִי מַסְגִּירָם שָׁם וּמְיַסְּרָן בָּהֶן. וְיַחְרְגוּ מִמִּסְגְּרוֹתֵיהֶם מְנַחֵם פָּתַר אוֹתוֹ לְשׁוֹן רִפְיוֹן חֲגוֹרָה, וְכֵן פֵּרוּשׁוֹ: וְיִתְרַפּוּ מִמִּסְגְּרוֹתֵיהֶם. וְדוּנָ״שׁ פָּתַר וְיַחְרְגוּ מִמִּסְגְּרוֹתֵיהֶם וְיִפְסְחוּ מִכַּבְלֵיהֶם הַנְּתוּנִים עַל רַגְלֵיהֶם. וּפִתְרוֹן וְיַחְרְגוּ ״וְיִפְסְחוּ״ (ויקרא כא:יח), כְּדִמְתַרְגְּמִינָן ״חֲגִירָא״:

פסוק מז

חַי ה׳. הָעוֹשֶׂה לִי כָּל זֹאת:

פסוק מח

הַנּוֹתֵן נְקָמוֹת לִי. נוֹתֵן בִּי כֹּחַ לְהִנָּקֵם מֵאוֹיְבַי:

וַיַּדְבֵּר. וְיַהֲרֹג, לְשׁוֹן דֶּבֶר. לָשׁוֹן אַחֵר: כְּמוֹ ״וַיִּנְהַג״ (שמות ג:א), דִּמְתַרְגְּמִינַן: ״וּדְבַר״. וְכֵן חִבְּרוֹ מְנַחֵם, וְגַם כֵּן חִבֵּר ״יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ״ (תהלים מז:ד):

תַּחְתָּי. בִּמְקוֹמִי וְחִלּוּפִי, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״וָאֶתֵּן אָדָם תַּחְתֶּיךָ״ (ישעיהו מג:ד) – ״נָתַתִּי כָפְרְךָ מִצְרַיִם״ (ישעיהו מג:ג):

תוכן העניינים

רש"י על תהילים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה