רש"י על תהילים· רש״י
פרק יז · פסוק יד
מִמְּתִים יָדְךָ. מִן הַמֵּתִים בְּיָדְךָ עַל מִטָּתָם אֲנִי בּוֹחֵר לִהְיוֹת:
מִמְּתִים מֵחֶלֶד. מֵאוֹתָם שֶׁמֵּתִים בְּזִקְנָה, מִשֶּׁהֶעֱלוּ חֲלֻדָּה, רְדוּיִילָ״א בְּלַעַ״ז, וּמִן הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר חֶלְקָם בַּחַיִּים:
וּצְפוּנְךָ תְּמַלֵּא בִטְנָם. וּמֵאוֹתָם אֲשֶׁר תְּמַלֵּא מְעֵיהֶם מִטּוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ (תהלים לא:כ):
יִתְרָם. נִכְסֵיהֶם אֲשֶׁר יַשְׁאִירוּ בְּמוֹתָם: