רש"י על תהילים· רש״י
פרק יז · פסוק יא
אַשֻּׁרֵינוּ עַתָּה סְבָבוּנוּ. אֶת עֲקֵבֵנוּ עַתָּה סְבָבוּנוּ הָאוֹיְבִים, וְעֵינֵיהֶם יָשִׁיתוּ לִנְטוֹת בָּאָרֶץ לִפְשֹׁט בָּאָרֶץ. וְנִרְאֶה לִי שֶׁנִּתְפַּלֵּל דָּוִד תְּפִלָּה זוֹ לְאַחַר שֶׁבָּא לְיָדוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁל אוּרִיָּה, וְיוֹאָב וְיִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּאֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן צָרִים עַל רַבָּה (שמואל ב יא:א), וַיִּירָא דָּוִד שֶׁלֹּא יִכָּשְׁלוּ שָׁם בִּשְׁבִיל עֲבֵרָה שֶׁבְּיָדוֹ, וְיִשְׁמְעוּ פְלִשְׁתִּים וּמוֹאָב וֶאֱדוֹם וְכָל שְׁכֵנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָרָעִים הַמְצַפִּים לְיוֹם אֵידָם, וְיָבֹאוּ עֲלֵיהֶם: