רש"י על תהילים· רש״י
פרק יא · פסוק ז
כִּי צַדִּיק ה׳ צְדָקוֹת אָהֵב. וִירַחֵם עַל הַצַּדִּיק, וְאוֹהֵב אוֹתָם שֶׁפָּנִימוֹ יֶחֱזוּ יָשָׁר:
יָשָׁר יֶחֱזוּ פָנֵימוֹ. מוּסָב עַל צַדִּיק ה׳, צְדָקוֹת אָהֵב וְאוֹתָם אֲשֶׁר יָשָׁר יֶחֱזוּ פָנֵימוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ (סנהדרין כו,א-ב) פָּתְרוּ הָרְשָׁעִים יִדְרְכוּן קֶשֶׁת עַל שֶׁבְנָא וְסִיעָתוֹ, וּפָתְרוּ לְיִשְׁרֵי לֵב עַל חִזְקִיָּהוּ וְסִיעָתוֹ:
כִּי הַשָּׁתוֹת יֵהָרֵסוּן. אִם הַשָּׁתוֹת נֶהֶרְסוּ עַל יְדֵיהֶם, צַדִּיקוֹ שֶׁל עוֹלָם מַה פָּעַל? וְאֵין סֵדֶר הַמִּקְרָאוֹת נוֹפֵל עַל הַמִּדְרָשׁ: