רש"י על תהילים· רש״י
פרק טו
פסוק ב
וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ. הַטּוֹב שֶׁהוּא אוֹמֵר בִּלְבָבוֹ הוּא אֱמֶת, וְאֵינוֹ אֶחָד בַּפֶּה וְאֶחָד בַּלֵּב (ס״א אינו):
פסוק ג
לֹא רָגַל עַל לְשׁוֹנוֹ. אַנְקוּשָׁ״א בְּלַעַ״ז, כְּמוֹ ״וַיְרַגֵּל בְּעַבְדְּךָ״ (שמואל ב יט:כח). מִזְמוֹר זֶה לְהוֹדִיעַ מִדַּת חֲסִידוּת:
וְחֶרְפָּה לֹא נָשָׂא. רֵיפוֹרְטָ״א בְּלַעַ״ז:
עַל קְרוֹבוֹ. אִם עָבַר קְרוֹבוֹ עֲבֵרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֹנֶשׁ, עֲנָשׁוֹ בְּמִשְׁפָּט וְלֹא נָשָׂא עָלָיו חֶרְפָּתוֹ, שֶׁיְּהֵא פִּתְחוֹן פֶּה לַמְחָרֵף לוֹמַר: כָּךְ עָבַר פְּלוֹנִי קְרוֹבְךָ וְחִפִּיתָ עָלָיו:
פסוק ד
נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס. מִי שֶׁהוּא נִבְזֶה בְּרִשְׁעָתוֹ נִמְאָס בְּעֵינָיו שֶׁל צַדִּיק, כְּגוֹן חִזְקִיָּהוּ שֶׁגֵּרֵר עַצְמוֹת אָבִיו בְּבִזָּיוֹן:
נִשְׁבַּע לְהָרַע. לְעַצְמוֹ:
וְלֹא יָמִיר. שְׁבוּעָתוֹ, קַל וָחֹמֶר שֶׁאֵינָהּ מֵמִירָהּ בְּדָבָר שֶׁאֵינָהּ לְרָעָתוֹ:
פסוק ה
וְשֹׁחַד לֹא לָקָח. עַל עָנִי לְהַרְשִׁיעוֹ בַּדִּין, לְהַטּוֹת מִשְׁפָּטוֹ. וְעוֹד פֵּרְשׁוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ (ספרי דברים קמד): לֹא לָקַח שֹׁחַד עַל נָקִי לְנַקּוֹתוֹ בְּדִינוֹ, קַל וָחֹמֶר שֶׁאֵינוֹ לוֹקֵחַ שֹׁחַד לְהַטּוֹת הַמִּשְׁפָּט:
לֹא יִמּוֹט. וְהוּא רָאוּי לָגוּר בְּאָהָלֶיךָ (ספרים אחרין אינו):
לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם. אִם יִמּוֹט, אֵין מֻטָּתוֹ מֻטָה עוֹלָם, אֶלָּא מִתְמוֹטֵט וְעוֹלֶה: