אור ברסלב
רש"י על תהילים פרק ט › פסוק ז

רש"י על תהילים· רש״י

פרק ט · פסוק ז

פסוק ו

הָאוֹיֵב תַּמּוּ. כִּי חֳרָבוֹת הַשִּׂנְאָה לָנֶצַח הֵם עָלָיו כְּחֶרֶב חַדָּה. דָּבָר אַחֵר: חֳרָבוֹת לָנֶצַח – אוֹתוֹ אוֹיֵב שֶׁחֳרָבוֹת שִׂנְאָתוֹ הָיְתָה עָלֵינוּ לָנֶצַח, וְזֶהוּ עֲמָלֵק שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״וְעֶבְרָתוֹ שָׁמְרָה נֶצַח״ (עמוס א:יא). לָשׁוֹן אַחֵר: חֳרָבוֹת – לְשׁוֹן חֻרְבָּן, וְכֵן פִּתְרוֹנוֹ: הָאוֹיֵב תַּמּוּ חֳרָבוֹת לָנֶצַח, וְכֵן נֶאֱמַר ״שִׁמְמוֹת עוֹלָם אֶתֶּנְךָ וְעָרֶיךָ לֹא תָשֻׁבְנָה״ (יחזקאל לה:ט):

וְעָרִים נָתַשְׁתָּ. ״כִּי תֹאמַר אֱדוֹם רֻשַּׁשְׁנוּ וְנָשׁוּב וְנִבְנֶה חֳרָבוֹת כֹּה אָמַר ה׳ צְבָאוֹת הֵמָּה יִבְנוּ וַאֲנִי אֶהֱרוֹס״ (מלאכי א:ד):

אָבַד זִכְרָם. אוֹתָהּ הַשָּׁעָה:

תוכן העניינים

רש"י על תהילים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה