רש"י על תהילים· רש״י
פרק ח · פסוק ג
יִסַּדְתָּ עֹז מִפִּי עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים. הִשְׁרֵיתָ שְׁכִינָתְךָ בַּמִּקְדָּשׁ, וְתִקַּנְתָּ לְהוֹדוֹת לְךָ עֹז מִפִּי הַלְוִיִּם וְהַכֹּהֲנִים, שֶׁהֵם בְּנֵי אָדָם גְּדֵלִים בְּלִכְלוּךְ, כְּעוֹלְלִים וְיוֹנְקֵי שָׁדַיִם. עוֹלְלִים לְשׁוֹן ״וְעוֹלַלְתִּי בֶעָפָר קַרְנִי״ (איוב טז:טו), וְעַל שֵׁם הַלִּכְלוּךְ נִקְרְאוּ כָּל תִּינוֹקוֹת עוֹלְלִים:
לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ. לְהוֹדִיעָם כִּי עַמְּךָ אֲנַחְנוּ:
לְהַשְׁבִּית. חֶרְפַּת אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם, הָאוֹמֵר: לֹא טוֹבִים אַתֶּם מֵהָאֻמּוֹת. וַאֲנִי, כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה שָׁמֶיךָ וְגוֹמֵר, אֲנִי תָּמֵהַּ בְּלִבִּי: מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ: