אור ברסלב

רש"י על תהילים· רש״י

פרק ז

פרק ו

פסוק א

שִׁגָּיוֹן לְדָוִד. מְנַחֵם אָמַר שֶׁגַּם זֶה אֶחָד מִשְּׁמוֹת הַזֶּמֶר עַל שֵׁם הַכְּלִי, וְכֵן פֵּרֵשׁ ״עַל שִׁגְיֹנוֹת״ (חבקוק ג:א), וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ לְשׁוֹן מִשְׁגֶּה שֶׁנִּתְוַדָּה וְנִתְפַּלֵּל עַל הַשִּׁגָּיוֹן שֶׁאָמַר שִׁירָה עַל מַפַּלְתּוֹ שֶׁל שָׁאוּל כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיְדַבֵּר דָּוִד לַה׳ וְגוֹ׳״ (שמואל ב כב:א), אֲבָל עִנְיַן הַמִּזְמוֹר אֵינוֹ מוֹכִיחַ עַל כָּךְ. וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁאֲמָרוֹ עַל עִסְקֵי יִשְׁבִּי בְנֹב (שמואל ב כא:טז) שֶׁבָּא עָלָיו עַל עָנְשׁוֹ שֶׁל שָׁאוּל כְּמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יָדְךָ נִטְרַד דּוֹאֵג הָאֲדוֹמִי עַל יָדְךָ נֶהֱרַג שָׁאוּל וּבָנָיו כוּ׳ (כִּדְאִיתָא בְּחֵלֶק שְׁגִיאוֹת שֶׁבִּקֵּשׁ דָּוִד לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהִמָּסֵר בְּיַד שׂוֹנֵא וְלֹא יִכְלֶה זַרְעוֹ ס״א אינו), וְהָפַךְ דָּוִד אֶת תְּפִלָּתוֹ וְהִתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא יִפֹּל בְּיַד אוֹיֵב. וְכֵן פִּתְרוֹנוֹ מִשְׁגֶּה שָׁר דָּוִד לַה׳ עַל שֶׁשָּׁגַג לוֹמַר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמָסְרוֹ בְּיַד אוֹיֵב עַל דִּבְרֵי שָׁאוּל שֶׁנֶּהֱרַג עַל יָדוֹ. דָּבָר אַחֵר: עַל שִׁגָּיוֹן כְּנַף הַמְּעִיל אֲשֶׁר כָּרַת לְשָׁאוּל (שמואל א כד:ה):

כּוּשׁ. מַה כּוּשִׁי מְשֻׁנֶּה בְּעוֹרוֹ, אַף שָׁאוּל מְשֻׁנֶּה בְּמַעֲשָׂיו (מועד קטן טז:):

פסוק ג

פּוֹרֵק. לְשׁוֹן ״פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב״ (שמות לב:ב):

פסוק ד

אִם עָשִׂיתִי זֹאת. מַה שֶּׁמְפֹרָשׁ אַחֲרָיו:

פסוק ה

אִם גָּמַלְתִּי שׁוֹלְמִי רָע. אִם גְּמַלְתִּיו כִּגְמוּלוֹ:

וָאֲחַלְּצָה צוֹרְרִי רֵיקָם. שִׁחַתִּי אֶת חֲלִיצָתוֹ בְּכָרְתִּי אֶת כְּנַף מְעִילוֹ, אִם לְהַשְׁחִית וּלְחַלְּצוֹ וּלְהַעֲמִידוֹ רֵיקָם וּבְשִׂנְאָה עָשִׂיתִי? אֶלָּא לְהוֹדִיעוֹ, שֶׁהָיָה מָסוּר בְּיָדִי לְהָרְגוֹ וְלֹא הֲרַגְתִּיו. וָאֲחַלְּצָה לְשׁוֹן הַפְשָׁטָה:

פסוק ז

קוּמָה ה׳ בְּאַפֶּךָ. עַל שׂוֹנְאַי, כְּגוֹן יִשְׁבִּי וְאֶחָיו וּפְלִשְׁתִּים (שמואל ב כא:טז), שֶׁלֹּא אֶמָּסֵר בְּיָדָם:

הִנָּשֵׂא. הִתְפָּאֵר לְהַרְאוֹת נִקְמַת עֶבְרָה בְּהִתְעַבֶּרְךָ עֲלֵיהֶם:

וְעוּרָה אֵלַי. שֶׁאוּכַל לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט נְקָמָה אֲשֶׁר צִוִּיתָ, וְהֵיכָן צִוִּיתָ? ״תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל״ (תהלים ב:ט), ״וְאָיַבְתִּי אֶת אֹיְבֶיךָ״ (שמות כג:כב). זֶה מָצָאתִי בַמִּדְרָשׁ:

פסוק ח

וַעֲדַת לְאֻמִּים תְּסוֹבְבֶךָּ. אִם יַחְזְרוּ אַחֲרֶיךָ לְהוֹשִׁיעָם אַל תִּשְׁמַע לְקוֹלָם, הִתְרַחֵק מֵעֲלֵיהֶם וְשׁוּב וְשֵׁב בִּמְקוֹמְךָ בַּמָּרוֹם רפיש״א בְּלַעַ״ז. דָּבָר אַחֵר: לַמָּרוֹם שׁוּבָה לְהַרְאוֹת לָהֶם שֶׁיָּדְךָ עֶלְיוֹנָה:

פסוק ט

ה׳ יָדִין עַמִּים. הֲפוֹךְ הַדִּין מֵעָלֵינוּ וּתְנֵהוּ עַל הָרְשָׁעִים:

יָדִין. לְשׁוֹן יִסּוּרִין:

שָׁפְטֵנִי ה׳ כְּצִדְקִי. שְׁפוֹט לְפִי מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁבְּיָדָם וְלֹא לְפִי הָעֲבֵירוֹת:

פסוק י

יִגְמָר. לְשׁוֹן כִּלָּיוֹן, וְכֵן פָּתַר מְנַחֵם ״גָּמַר אֹמֶר״ (תהלים עז:ט), ״גָּמַר חָסִיד״ (תהלים יב:ב), וְכֵן כֻּלָּם (ס״א אינו):

וּתְכוֹנֵן צַדִּיק וּבֹחֵן לִבּוֹת. אַתָּה יוֹדֵעַ מִי הוּא הַצַּדִּיק שֶׁתְּכוֹנְנֵהוּ:

אֱלֹהִים צַדִּיק. כֵּן שְׁמֶךָ:

פסוק יב

שׁוֹפֵט צַדִּיק. אַתָּה לִשְׁפּוֹט צֶדֶק:

זוֹעֵם בְּכָל יוֹם. כְּשֶׁרוֹאֶה אֶת מַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים:

פסוק יג

אִם לֹא יָשׁוּב. הָרָשָׁע מֵרִשְׁעוֹ:

חַרְבּוֹ יִלְטוֹשׁ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלָיו יִלְטוֹשׁ, פוֹרְבִּירָ״א בְּלַעַ״ז, וְיִדְרֹךְ קַשְׁתּוֹ:

פסוק יד

וְלוֹ. וְלָרָשָׁע הֵכִין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּלֵי מָוֶת:

לְדֹלְקִים. לְרוֹדְפִים, כְּמוֹ ״כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי״ (בראשית לא:לו). וְכֵן פֵּרוּשׁוֹ: חִצָּיו לַהֲרֹג אֶת הָרְשָׁעִים הַדּוֹלְקִים אֶת הַצַּדִּיקִים יִפְעַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיַזְמִינֵם לַהֲמִיתָם. כָּל דְּלִיקָה לְשׁוֹן רְדִיפָה הִיא:

פסוק טו

יְחַבֶּל. לְשׁוֹן הֵרָיוֹן וְלֵידָה, כְּמוֹ ״שָׁמָּה חִבְּלַתְךָ אִמֶּךָ״ (שיר השירים ח:ה):

וְהָרָה עָמָל וְיָלַד שָׁקֶר. כָּל מַה שֶּׁהוּא מוֹלִיד וְיָגֵעַ – הַכֹּל מְשַׁקֵּר בּוֹ, שֶׁאֵינוֹ מִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ; מַתְלָא אָמַר : כָּל מַה דְּשִׁקְרָא מוֹלִיד, פַּחְתָּא נָסְבָא:

פסוק יח

אוֹדֶה ה׳ כְּצִדְקוֹ. כְּשֶׁיַּצְדִּיק הַדִּין הַגָּמוּר לִשְׁפּוֹט הָרְשָׁעִים כְּרִשְׁעָם:

תוכן העניינים

רש"י על תהילים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה