אור ברסלב

רש"י על תהילים· רש״י

פרק ה

פרק ד

פסוק א

אֶל הַנְּחִילוֹת. מְנַחֵם פָּתַר בְּכֻלָּן: נְחִילוֹת וַעֲלָמוֹת, גִּתִּית, יְדוּתוּן – כֻּלָּם שְׁמוֹת כְּלֵי זֶמֶר הֵם, וּנְעִימַת הַמִּזְמוֹר הָיְתָה לְפִי שִׁיר הָרָאוּי לְאוֹתוֹ כְּלִי. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה יֵשׁ מְפָרְשִׁים נְחִילוֹת לְשׁוֹן נַחֲלָה; וְאֵין זֶה מַשְׁמָעוּת הַתֵּיבָה, וְגַם עִנְיַן הַמִּזְמוֹר אֵינוֹ מְדַבֵּר בְּנַחֲלָה. וְיִתָּכֵן לִפְתּוֹר נְחִילוֹת – גְּיָסוֹת, כְּמוֹ נָחִיל שֶׁל דְּבוֹרִים (בבא קמא י:); וּכְמוֹ ״וְנַחֲלֵי בְלִיַּעַל״ (שמואל ב כב:ה), וְתִרְגֵּם יוֹנָתָן: ״סִיעַת חַיָּבִין״. תְּפִלָּה בִּשְׁבִיל גְּיָסוֹת אוֹיְבִים הַבָּאִים עַל יִשְׂרָאֵל; וְאוֹמֵר הַמְשׁוֹרֵר מִזְמוֹר הַזֶּה בִּשְׁבִיל כָּל יִשְׂרָאֵל:

פסוק ב

אֲמָרַי הַאֲזִינָה ה׳. כְּשֶׁיֵּשׁ בִּי כֹּחַ לִשְׁאֹל צְרָכַי לְפָנֶיךָ, וּכְשֶׁאֵין בִּי כֹּחַ לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְהַדְּאָגָה עֲצוּרָה בְּלִבִּי, בִּינָה הֲגִיגִי. הָבֵן הֲגִיוֹן לִבִּי. כָּךְ מְפֹרָשׁ בַּמִּדְרָשׁ. כָּל בִּינָה שֶׁבַּמִּקְרָא הַטַּעַם תַּחַת הַנּוּ״ן, חוּץ מִזֶּה וַחֲבֵרוֹ (איוב לד:טז) ״וְאִם בִּינָה שִׁמְעָה זֹאת״, שֶׁאֵינוֹ שֵׁם דָּבָר אֶלָּא לְשׁוֹן הָבֵן, כְּמוֹ (משלי כג:א) ״בִּין תָּבִין אֶת אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ״, לְפִיכָךְ הַטַּעַם תַּחַת הַבֵּי״ת:

פסוק ד

בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי. בַּבֹּקֶר אֲנִי קוֹרֵא לְךָ עֲלֵיהֶם, שֶׁהוּא עֵת מִשְׁפָּט בָּרְשָׁעִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״לַבְּקָרִים אַצְמִית כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ״ (תהלים קא:ח), ״הֱיֵה זְרוֹעָם לַבְּקָרִים״ (ישעיהו לג:ב), ״כִּי בַבֹּקֶר בַּבֹּקֶר יַעֲבֹר״ (ישעיהו כח:יט):

בֹּקֶר אֶעֱרָךְ לְךָ. תְּפִלָּתִי עַל זֹאת, אֶעֱרֹךְ לְשׁוֹן מַעֲרָכָה הוּא, כָּךְ חִבְּרוֹ מְנַחֵם:

וַאֲצַפֶּה. שֶׁתַּעֲשֶׂה בָּהֶם מִשְׁפָּטִים:

פסוק ה

כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה. וְנָאֶה לְךָ לְאַבֵּד הָרִשְׁעָה מִן הָעוֹלָם:

לֹא יְגֻרְךָ רָע. לֹא יָגוּר אֶצְלְךָ:

פסוק ו

הוֹלְלִים. מִשְׁתַּטִּים, וּבִלְשׁוֹן מִשְׁנָה מְעֻרְבָּבִין:

פסוק ז

אִישׁ דָּמִים וּמִרְמָה. זֶה עֲמָלֵק וְזַרְעוֹ:

פסוק ח

וַאֲנִי אָבוֹא בֵיתֶךָ. לְהוֹדוֹת לְךָ בְּרֹב חַסְדְּךָ שֶׁהִפְלֵאתָ עָלֵינוּ, לְהַרְאוֹתֵנוּ נְקָמָה מֵהֶם:

פסוק ט

שׁוֹרְרָי. עוֹיְנַי הַמְּצַפִּים שֶׁאֶבְגּוֹד בְּךָ וְתַעַזְבֵנִי, שׁוֹרְרָי כְּמוֹ ״אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב״ (במדבר כד:יז):

פסוק י

כִּי אֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה. נִרְאִים כְּאוֹהֲבִים, וְהֵם אוֹיְבִים:

קִרְבָּם הַוּוֹת. מַחְשְׁבוֹתָם מִרְמָה:

קֶבֶר פָּתוּחַ גְּרוֹנָם. לִבְלֹעַ יְגִיעַ אֲחֵרִים כְּקֶבֶר הַבּוֹלֵעַ אֶת הַגּוּף:

יַחֲלִיקוּן. דִּבְרֵי חֲלַקְלַקּוֹת:

פסוק יא

מִמּוֹעֲצוֹתֵיהֶם. שֶׁהֵם יוֹעֲצִים עַל יִשְׂרָאֵל, וְאָז יִשְׂמְחוּ כָּל חוֹסֵי בָךְ:

פסוק יב

וְתָסֵךְ עָלֵימוֹ. תָּגוֹנֵן וּתְסוֹכֵךְ עָלֵימוֹ:

וְיַעְלְצוּ בְךָ. כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁאַתָּה תְּבָרֵךְ רֵעֶיךָ וְאוֹהֲבֶיךָ:

פסוק יג

כַּצִּנָּה. הַמַּקֶּפֶת שָׁלֹשׁ רוּחוֹתָיו שֶׁל אָדָם:

רָצוֹן. נַחַת רוּחַ, אֵפִּימַנְ״ט בְּלַעַ״ז:

תַּעְטְרֶנּוּ. תְּסוֹבְבֶנּוּ, כְּמוֹ (שמואל א כג:כו) ״וְשָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו עוֹטְרִים אֶל דָּוִד וְאֶל אֲנָשָׁיו״:

תוכן העניינים

רש"י על תהילים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה