רש"י על תהילים· רש״י
פרק ד · פסוק ג
בְּנֵי אִישׁ. בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב הַקְּרוּיִים אִישׁ, בְּאַבְרָהָם נֶאֱמַר (בראשית כ:ז) ״הָשֵׁב אֶת אֵשֶׁת הָאִישׁ״, בְּיִצְחָק נֶאֱמַר (בראשית כד:סה) ״מִי הָאִישׁ הַלָּזֶה״, בְּיַעֲקֹב נֶאֱמַר (בראשית כה:כז) ״אִישׁ תָּם״:
עַד מֶה כְבוֹדִי לִכְלִמָּה. עַד מָתַי אַתֶּם מְבַזִּים אוֹתִי? הֲרְאִיתֶם אֶת בֶּן יִשַׁי (שמואל א כב:ט), ״מִי דָוִד וּמִי בֶן יִשָׁי״ (שמואל א כה:י), ״בִּכְרָת בְּנִי עִם בֶּן יִשַׁי״ (שמואל א כב:ח), ״כִּי בוֹחֵר אַתָּה לְבֶן יִשַׁי״ (שמואל א כ:ל), אֵין לִי שֵׁם?
תְּבַקְשׁוּ כָזָב. תִּרְדְּפוּ לִמְצוֹא כְּזָבִים, כְּגוֹן הַזִּיפִים שֶׁמַּלְשִׁינִים עָלַי, וְלִי הָיוּ מַרְאִים שָׁלוֹם, וְכַיּוֹצֵא בָהֶם דִּילָטוֹרִין שֶׁהָיוּ בִּימֵי שָׁאוּל: ״הֲלֹא דָוִד מִסְתַּתֵּר בְּגִבְעַת הַחֲכִילָה״ (שמואל א כג:יט), וְכֵן הַרְבֵּה: