רש"י על תהילים· רש״י
פרק ג · פסוק א
מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ. הַרְבֵּה דְּרָשׁוֹת דָּרְשׁוּ בְּנֵי אַגָּדָה בַּדָּבָר, וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (ברכות ז:): מִשֶּׁאָמַר לוֹ הַנָּבִיא ״הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךָ רָעָה מִתּוֹךְ בֵּיתֶךָ״ (שמואל ב יב:יא) הָיָה לִבּוֹ סוֹעֵר שֶׁמָּא עֶבֶד אוֹ מַמְזֵר יָקוּם עָלַי שֶׁאֵינוֹ מְרַחֵם עָלַי, כֵּיוָן שֶׁיָּדַע שֶׁבְּנוֹ הוּא שָׂמַח. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: עַל שֶׁרָאָה טַכְסִיסוֹ קַיֶּמֶת, שֶׁהָיוּ עֲבָדָיו וְהַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי, שֶׁהֵם סַנְהֶדְרִין, מַחֲזִיקִים אֲדָנוּתוֹ עֲלֵיהֶם; כְּשֶׁאָמַר לָהֶם ״קוּמוּ וְנִבְרְחָה מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם״ (שמואל ב טו:יד), מַה כְּתִיב שָׁם? ״כֹּל אֲשֶׁר יִבְחַר אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ הִנֵּה עֲבָדֶיךָ״ (שמואל ב טו:טו); וּכְשֶׁבָּא מַחֲנַיִם, ״וְשֹׁבִי בֶן נָחָשׁ וּמָכִיר בֶּן עַמִּיאֵל וּבַרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי״ (שמואל ב יז:כז) יָצְאוּ לִקְרָאתוֹ וְכִלְכְּלוּהוּ שָׁם: