רש"י על תהילים· רש״י
פרק ב
פסוק א
לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם. רַבּוֹתֵינוּ (ברכות ז:) דָּרְשׁוּ אֶת הָעִנְיָן עַל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וּלְפִי מַשְׁמָעוֹ וּלִתְשׁוּבַת הַמִּינִים יִהְיֶה נָכוֹן לְפוֹתְרוֹ עַל דָּוִד עַצְמוֹ, כְּעֵין שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיִּשְׁמְעוּ פְלִשְׁתִּים כִּי מָשְׁחוּ יִשְׂרָאֵל אֶת דָּוִד לְמֶלֶךְ עֲלֵיהֶם וַיִּקָּבְצוּ פְלִשְׁתִּים אֶת מַחֲנֵיהֶם״ (שמואל ב ה:יז), וְנָפְלוּ בְיָדוֹ, וַעֲלֵיהֶם אָמַר לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וְנִתְקַבְּצוּ כֻּלָּם:
וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ. בְּלִבָּם רִיק:
וּלְאֻמִּים. מְנַחֵם פָּתַר לְאֻמִּים וְאֻמִּים וְגוֹיִם כֻּלָּם קְרוֹבֵי עִנְיָן:
פסוק ב
יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד וְגוֹ׳. וְרוֹזְנִים. שִׁינְיוֹ״רְשׁ בְּלַעַ״ז:
נוֹסְדוּ. לְשׁוֹן סוֹד, פורקונשילרוו״ט בְּלַעַ״ז. וּמַה הִיא הָעֵצָה?
פסוק ג
נְנַתְּקָה אֶת מוֹסְרוֹתֵימוֹ. דִּישְׁרוֹנְפְרוֹיְמ״שׁ לוֹיְקוֹרַאנְגְל״שׁ בְּלַעַ״ז, אֵלּוּ רְצוּעוֹת שֶׁקּוֹשְׁרִין הָעוֹל בָּהֶם:
עֲבוֹתֵימוֹ. לוֹיִקוֹרְדוֹ״שׁ בְּלַעַ״ז:
פסוק ד
יִשְׂחָק, יִלְעַג, יְדַבֵּר. לְשׁוֹן הֹוֶה הֵם מְשַׁמְּשִׁין:
פסוק ה
אָז יְדַבֵּר אֵלֵימוֹ. כְּמוֹ עֲלֵיהֶם, וּמַה הוּא הַדִּבּוּר?
פסוק ו
וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי. לָמָּה רְגַשְׁתֶּם, וַאֲנִי מִנִּיתִי לִי אֶת זֶה לִנְסֹךְ וְלִמְלֹךְ עַל צִיּוֹן הַר קָדְשִׁי?
פסוק ז
אֲסַפְּרָה אֶל חוֹק. אָמַר דָּוִד: חֹק קָצוּב הוּא, וּמְקַבֵּל עָלַי לְסַפֵּר זֹאת וּלְהוֹדִיעַ:
ה׳ אָמַר אֵלַי. עַל יְדֵי נָתָן וְגָד וּשְׁמוּאֵל (שמואל ב ז:ד; שמואל א ג:כא):
בְּנִי אַתָּה. רֹאשׁ לְיִשְׂרָאֵל, הַקְּרוּיִין בַּתּוֹרָה ״בְּנִי בְכוֹרִי״ (שמות ד:כב), וְהֵם יִתְקַיְּמוּ עַל יָדְךָ. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּאַבְנֵר (שמואל ב ג:יח): ״כֹּה אָמַר ה׳ בְּיַד דָּוִד עַבְדִּי אוֹשִׁיעַ אֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל״, וּבִשְׁבִילָם אַתָּה לְפָנַי כְּבֵן, שֶׁכֻּלָּם תְּלוּיִין בְּךָ:
אֲנִי הַיּוֹם. שֶׁהִמְלַכְתִּיךָ עֲלֵיהֶם:
יְלִדְתִּיךָ. לִהְיוֹת קָרוּי בְּנִי, וְחָבִיב עָלַי כְּבֵן בִּשְׁבִילָם; כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א יד:ב) ״וַיֵּדַע דָּוִיד כִּי הֱכִינוֹ ה׳ לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְכִי נִשֵּׂאת מַלְכוּתוֹ בַּעֲבוּר עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל״, וּמָצִינוּ בְּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל הַחֲבִיבִין לְפָנָיו שֶׁקְּרוּיִין בָּנִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ז:יד) בִּשְׁלֹמֹה ״הוּא יִהְיֶה לִּי לְבֵן וַאֲנִי אֶהְיֶה לּוֹ לְאָב״. וְעוֹד מָצִינוּ בְּדָוִד בְּמִזְמוֹר פ״ט ״הוּא יִקְרָאֵנִי אָבִי אָתָּה אֵלִי וְצוּר יְשׁוּעָתִי״ (תהלים פט:כז):
פסוק ח
שְׁאַל מִמֶּנִּי. הִתְפַּלֵּל אֵלַי בְּכָל עֵת שֶׁאַתָּה בָּא לְהִלָּחֵם בְּאוֹיְבֶיךָ:
פסוק ט
תְּרֹעֵם. תְּרוֹצְצֵם:
בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל. הִיא הַחֶרֶב:
תְּנַפְּצֵם. תְּשַׁבְּרֵם, וְהוּא לְשׁוֹן נָפוֹץ בְּכָל הַמִּקְרָא: חֶרֶס הַמְּשֻׁבָּר לִשְׁבָרִים דַּקִּים:
פסוק י
וְעַתָּה מְלָכִים הַשְׂכִּילוּ. נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל אַנְשֵׁי רַחֲמִים, וּמוֹכִיחִים אֻמּוֹת הָעוֹלָם לָסוּר מֵרָעָתָם (תנחומא, בלק א), שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹשֵׁט יָד לָרְשָׁעִים וְלַצַּדִּיקִים:
פסוק יא
וְגִילוּ בִּרְעָדָה. כְּשֶׁתָּבוֹא אוֹתָהּ רְעָדָה שֶׁכָּתוּב בָּהּ (ישעיהו לג:יד) ״אָחֲזָה רְעָדָה חֲנֵפִים״, תָּגִילוּ וְתִשְׂמְחוּ אִם עֲבַדְתֶּם אֶת ה׳:
פסוק יב
נַשְּׁקוּ בַר. זָרְזוּ עַצְמְכֶם בְּבַר לֵב. (נוסח אחר) נַשְּׁקוּ בַר. אַרְנִישְׁמְנְט בְּלַעַ״ז, וּמְנַחֵם פָּתַר אוֹתוֹ לְשׁוֹן תַּאֲוָה כְּמוֹ ״וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ״ (בראשית ג:טז):
פֶּן יֶאֱנַף. פֶּן יִקְצֹף:
וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ. כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד״ (תהלים א:ו):
כִּי יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹ. כִּי בְרֶגַע מוּעָט יִבְעַר אַפּוֹ עֲלֵיכֶם פִּתְאוֹם, וְאוֹתָהּ שָׁעָה אַשְׁרֵי כָּל חוֹסֵי בוֹ – יִהְיוּ נִכָּרִים אִשּׁוּרֵי הַחוֹסִים בּוֹ: