אור ברסלב

רש"י על שמות· רש״י

פרק מ

פרק לט

פסוק ג

וסכת על הארן. לְשׁוֹן הַגָּנָה, שֶׁהֲרֵי מְחִצָּה הָיְתָה:

פסוק ד

וערכת את ערכו. שְׁתַּיִם מַעֲרָכוֹת שֶׁל לֶחֶם הַפָּנִים:

פסוק יט

ויפרש את האהל. הֵן יְרִיעוֹת הָעִזִּים:

פסוק כ

את העדת. הַלּוּחוֹת:

פסוק כב

על ירך המשכן צפנה. בַּחֵצִי הַצְּפוֹנִי שֶׁל רֹחַב הַבַּיִת:

ירך. כְּתַרְגּוּמוֹ, צִדָּא, כַּיָּרֵךְ הַזֶּה שֶׁהוּא בְּצִדּוֹ שֶׁל אָדָם:

פסוק כז

ויקטר עליו קטרת. שַׁחֲרִית וְעַרְבִית, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרוֹת וְגוֹמֵר (שמות ל'):

פסוק כט

ויעל עליו וגו'. אַף בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי לַמִּלּוּאִים, שֶׁהוּא יוֹם הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן, שִׁמֵּשׁ מֹשֶׁה וְהִקְרִיב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר, חוּץ מֵאוֹתָן שֶׁנִּצְטַוּוּ בוֹ בַיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר קְרַב אֶל הַמִּזְבֵּחַ וְגוֹמֵר (ויקרא ט'):

את העלה. עוֹלַת הַתָּמִיד:

ואת המנחה. מִנְחַת נְסָכִים שֶׁל תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְעִשָּׂרֹן סֹלֶת בָּלוּל בְּשֶׁמֶן וְגוֹמֵר (שמות כ"ט):

פסוק לא

ורחצו ממנו משה ואהרן. יוֹם שְׁמִינִי לַמִּלּוּאִים הֻשְׁווּ כֻלָּם לִכְהֻנָּה, וְתַרְגּוּמוֹ וּמְקַדְּשִׁין מִנֵּהּ, בּוֹ בַיּוֹם קִדֵּשׁ מֹשֶׁה עִמָּהֶם:

פסוק לב

ובקרבתם. כְּמוֹ וּבְקָרְבָם – כְּשֶׁיִּקְרְבוּ:

פסוק לה

ולא יכל משה לבוא אל אהל מועד. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד (במדבר ז')? בָּא הַכָּתוּב הַשְּׁלִישִׁי וְהִכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם – כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן, אֱמֹר מֵעַתָּה כָּל זְמַן שֶׁהָיָה עָלָיו הֶעָנָן לֹא הָיָה יָכוֹל לָבֹא, נִסְתַּלֵּק הֶעָנָן נִכְנָס וּמְדַבֵּר עִמּוֹ (ספרא):

פסוק לח

לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם. בְּכָל מַסָּע שֶׁהָיוּ נוֹסְעִים, הָיָה הֶעָנָן שׁוֹכֵן בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יַחֲנוּ שָׁם; מְקוֹם חֲנִיָּתָן אַף הוּא קָרוּי מַסָּע, וְכֵן וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו (בראשית י"ג), וְכֵן אֵלֶּה מַסְעֵי (במדבר ל"ג), לְפִי שֶׁמִּמְּקוֹם הַחֲנִיָּה חָזְרוּ וְנָסְעוּ, לְכָךְ נִקְרְאוּ כֻלָּן מַסָּעוֹת:

סוף הספר

תוכן העניינים

רש"י על שמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה