רש"י על שמות· רש״י
פרק ל · פסוק ד
צלעתיו. כָּאן הוּא לְשׁוֹן זָוִיּוֹת, כְּתַרְגּוּמוֹ, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר עַל שְׁנֵי צִדָּיו – עַל שְׁתֵּי זָוִיּוֹת שֶׁבִּשְׁנֵי צִדָּיו:
והיה. מַעֲשֵׂה הַטַּבָּעוֹת הָאֵלֶּה:
לבתים לבדים. בַּיִת תִּהְיֶה הַטַּבַּעַת לַבַּד: