רש"י על שמואל ב· רש״י
פרק כג · פסוק טז
וַיַּסֵּךְ אֹתָם לַה׳. כָּךְ אָמַר: מְקֻבְּלַנִי מִבֵּית דִּינוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל הָרָמָתִי, כָּל הַמּוֹסֵר עַצְמוֹ לְמִיתָה עַל דִּבְרֵי תוֹרָה, אֵין אוֹמְרִין שְׁמוּעָה מִפִּיו, וּמַאי וַיַּסֵּךְ אֹתָם לַה׳, דְּאַמְרִינְהוּ מִשְּׁמֵיהּ דִּגְמָרָא (בבא קמא סא.):