רש"י על שמואל ב· רש״י
פרק כג · פסוק ח
אֲשֶׁר לְדָוִד יוֹשֵׁב בַּשֶּׁבֶת. יוֹשֵׁב בְּשֶׁבֶת סַנְהֶדְרִין, וְהוּא תַּחְכְּמוֹנִי, וְהוּא רֹאשׁ הַשָּׁלִישִׁי, אָב בָּנוּי בְּחָכְמָה וּבִגְבוּרָה, בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הַלָּלוּ הוּא רֹאשׁ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א טז:יח): ״וּנְבוֹן דָּבָר וְאִישׁ תֹּאַר וְגִבּוֹר חַיִל״:
עֲדִינוֹ הָעֶצְנִי. כְּשֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, כּוֹרֵךְ וּמְקַשֵּׁר עַצְמוֹ כְּתוֹלַעַת, כְּמוֹ (איוב לח:לא): ״מַעֲדַנּוֹת כִּימָה״, וּכְשֶׁיּוֹצֵא לַמִּלְחָמָה, הָיָה קָשֶׁה כָּעֵץ, וְהוֹרֵג שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת חָלָל בְּמִלְחָמָה אַחַת (מועד קטן טז ב):