רש"י על שמואל ב· רש״י
פרק כא · פסוק י
עַד נִתַּךְ מַיִם. בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים בְּתִשְׁרֵי, שֶׁלֹּא נִתְּנוּ לִקְבוּרָה וַהֲלֹא כְתִיב (דברים כא:כג): ״לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ״, אֶלָּא אָמְרוּ מוּטָב תֵּעָקֵר אוֹת אַחַת מִן הַתּוֹרָה, וְיִתְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא, שֶׁהָיוּ עוֹבְרִין וְשָׁבִין אוֹמְרִים: מַה טִיבָן שֶׁל אֵלּוּ, אוֹמְרִים לָהֶם: מִבְּנֵי מְלָכִים הֵם, וּמֶה עָשׂוּ, פָּשְׁטוּ יָדָם בְּגֵרִים גְּרוּרִים, אוֹמְרִים: אֵין לְךָ אֻמָּה רְאוּיָה לִדָּבֵק בָּהּ כְּאֻמָּה זוֹ (יבמות עט א):