רש"י על שמואל ב· רש״י
פרק כא · פסוק ד
אֵין לָנוּ כֶּסֶף וְזָהָב עִם שָׁאוּל. כִּי אִם נְפָשׁוֹת, בִּקֵּשׁ לְפַיְּסָם בְּמָמוֹן, וְלֹא רָצוּ, אָמַר שֶׁמָּא הֵם מִתְבַּיְּשִׁין זֶה מִזֶּה, הָלַךְ וּפִיֵּס כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְעַצְמוֹ, וְלֹא נִתְפַּיְּסוּ, לְכָךְ כְּתִיב: אֵין לִי כֶּסֶף וְזָהָב וְגוֹ׳, לְשׁוֹן יָחִיד, זוֹ רָאִיתִי בִּירוּשַׁלְמִי (סנהדרין ו:ז):
וְאֵין לָנוּ אִישׁ לְהָמִית. בְּכָל שְׁאָר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא חָטְאוּ לָנוּ: