רש"י על שמואל ב· רש״י
פרק יח · פסוק ג
לֹא יָשִׂימוּ אֵלֵינוּ לֵב. לֹא יִהְיֶה דָבָר חָשׁוּב בְּעֵינֵיהֶם לְהִתְגַּבֵּר וּלְהִתְהַלֵּל, מֵאַחַר שֶׁאֵין אַתָּה בַּמִּלְחָמָה:
כִּי עַתָּה. בִּהְיוֹתְךָ בִּכְבוֹדְךָ, חָשׁוּב אַתָּה כָּמוֹנוּ:
עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים. כַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ כָּמוֹנוּ:
כִּי תִהְיֶה לָּנוּ מֵעִיר לַעְזוֹר. (תרגום:) ״וּכְעַן טָב אֲרֵי תְצַלֵּי עֲלָנָא מִן קַרְתָּא לְמִסְעַד״: