רש"י על שמואל ב· רש״י
פרק יז · פסוק ט
הִנֵּה עַתָּה הוּא נֶחְבָּא. וּכְשֶׁתָּבֹא עַל מַחֲנֵה הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ, הוּא לֹא יִהְיֶה שָׁם שֶׁתַּהַרְגֶנּוּ:
וְהָיָה כִּנְפֹל בָּהֶם בַּתְּחִלָּה. אֲנִי אָמַרְתִּי לְךָ כִּי אֲנָשָׁיו גִּבּוֹרִים וּמָרֵי נֶפֶשׁ, וְאִם יַהַרְגוּ בְּעַמְּךָ, תִּהְיֶה בָּם מַפָּלָה בְּמִלְחָמָה זוֹ שֶׁהִיא רִאשׁוֹנָה, וְשָׁמַע הַשּׁוֹמֵעַ מִכָּל יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים לְהִתְחַבֵּר אֵלֶיךָ, וְאָמַר הָיְתָה מַגֵּפָה בָּעָם שֶׁל אַבְשָׁלוֹם: