רש"י על שמואל ב· רש״י
פרק ה · פסוק ט
מִן הַמִּלּוֹא וָבָיְתָה. הֶקֵּף חוֹמָה נְמוּכָה, וּמְמַלְּאִין אוֹתָהּ עָפָר, וְגֹבַהּ הַתֵּל בָּאֶמְצַע, וּמְשַׁפֵּעַ וְהוֹלֵךְ לְכָל רוּחַ, הוּא קָרוּי מִלּוֹא, וְעָלָיו בָּנָה דָוִד בָּתִּים, וְאוֹתוֹ הַמִּלּוֹא הָיָה סָבִיב לַמְּצוּדָה: