רש"י על שמואל ב· רש״י
פרק ג · פסוק ג
וּמִשְׁנֵהוּ כִלְאָב. וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא קוֹרֵא אוֹתוֹ וּמִשְׁנֵהוּ דָּנִיאֵל, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ כִּלְאָב, אָמַר רַבִּי יִצְחָק: שֶׁהָיוּ לֵיצָנֵי הַדּוֹר אוֹמְרִים, מִנָּבָל הָיְתָה אֲבִיגַיִל מְעֻבֶּרֶת, נֶהְפַּךְ קְלַסְתֵּרוֹ וְנִדְמָה לְאָבִיו. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (ברכות ד א): שֶׁהָיָה מַכְלִים פְּנֵי מְפִיבֹשֶׁת בַּהֲלָכָה: