רש"י על שמואל ב· רש״י
פרק ב
פסוק ח
לָקַח אֶת אִישׁ בֹּשֶׁת. מִקְרָא הָיָה דוֹרֵשׁ שֶׁעֲתִידִין שְׁנֵי מְלָכִים לַעֲמוֹד מִבִּנְיָמִן, שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב (בראשית לה:יב) ״וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ״, וּכְבָר נוֹלְדוּ כָּל בָּנָיו חוּץ מִבִּנְיָמִין:
פסוק טז
חֶלְקַת הַצּוּרִים. (תרגום:) ״אַחְסָנַת קְטִילַיָּא״, עַל שֵׁם הַחֲרָבוֹת, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים פט:מד): ״אַף תָּשִׁיב צוּר חַרְבּוֹ״:
פסוק כג
אֶל הַחֹמֶשׁ. כְּמוֹ דֹפֶן חֲמִישִׁית, מְקוֹם שֶׁמָּרָה וְכָבֵד תְּלוּיִין שָׁם (סנהדרין מט א) וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: אֶל הַחֹמֶשׁ, ״בִּסְטַר יַרְכֵיהּ״:
וַיָּמָת תַּחְתָּו. (תרגום:) ״וּמִית בְּאַתְרֵיהּ״:
פסוק כז
לוּלֵא דִבַּרְתָּ. אִם דִּבַּרְתָּ כֵּן, ׳לוּלֵא׳ כְּמוֹ ׳לוּ׳ וְעוֹד יֵשׁ לְפָתְרוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ, לוּלֵא דִבַּרְתָּ מַה שֶּׁאָמַרְתָּ (לעיל פסוק יד): ״יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים וִישַׂחֲקוּ״:
פסוק כט
הַבִּתְרוֹן. שֵׁם מָחוֹז:
פסוק ל
תִּשְׁעָה עָשָׂר אִישׁ וַעֲשָׂהאֵל. וַהֲלֹא עֲשָׂהאֵל בִּכְלַל עַבְדֵי דָוִד, וְלָמָּה יָצָא, שֶׁהָיָה שָׁקוּל כְּנֶגֶד כֻּלָּם, וְכֵן (יהושע ב:א): ״לְכוּ רְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְאֶת יְרִיחוֹ״; וְכֵן (מלכים א יא:א): ״וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אָהַב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת רַבּוֹת וְאֶת בַּת פַּרְעֹה״: