רש"י על שמואל ב· רש״י
פרק א · פסוק יח
וַיֹּאמֶר לְלַמֵּד בְּנֵי יְהוּדָה קָשֶׁת. וַיֹּאמֶר דָּוִד, מֵעַתָּה שֶׁנָּפְלוּ גִבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל, צְרִיכִין בְּנֵי יְהוּדָה לְלַמְּדָם מִלְחָמָה וְלִמְשׁוֹךְ בְּקֶשֶׁת:
הִנֵּה כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר. הֲלֹא הִיא כְּתוּבָה עַל סֵפֶר בְּרֵאשִׁית שֶׁהִיא סֵפֶר יְשָׁרִים, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וְהֵיכָן רְמִיזָא, (בראשית מט:ח): ״יָדְךָ בְּעֹרֶף אוֹיְבֶיךָ״, אֵיזוֹ הִיא מִלְחָמָה שֶׁמְּכַוֵּן בָּהּ יָדוֹ כְּנֶגֶד פַּדַּחְתּוֹ שֶׁהוּא מוּל עָרְפּוֹ, הֱוֵי אוֹמֵר זֶה קֶשֶׁת: