רש"י על שמואל ב· רש״י
פרק א · פסוק ט
אֲחָזַנִי הַשָּׁבָץ. (תרגום:) ״אֲחָדַנִי רְתִיתָא״. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה (ראה ילקוט שמעוני רמז קמא): מִשּׁוּם עָוֹן הַכֹּהֲנִים שֶׁהָרַג, וְכָתוּב בָּהֶן (שמות כח:ד): ״כְּתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ״:
כִּי כָל עוֹד נַפְשִׁי בִּי. מַהֵר וּמוֹתְתֵנִי, טוֹב לִי שֶׁתְּמוֹתְתֵנִי אַתָּה, וְאַל יַהַרְגוּנִי אֵלֶּה וְיִתְעַלְּלוּ בִי: