רש"י על שמואל א· רש״י
פרק כו · פסוק יט
הֱסִיתְךָ בִי. לִשְׂנָאָתִי, כָּל הֲסָתָה לְשׁוֹן שׂוּמָה, אמיטמנ״ט בלע״ז:
יָרַח מִנְחָה. יְקַבֵּל בְּרַחֲמִים תְּפִלָּתִי, לְהָשִׁיב חֲמָתְךָ מִמֶּנִּי:
כִּי גֵרְשׁוּנִי. מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:
לֵךְ עֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים. הַיּוֹצֵא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְחוּץ לָאָרֶץ בִּזְמַן הַבַּיִת, כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״אִיזִיל דָּוִד בֵּינֵי עַמְמַיָּא פָּלְחֵי טָעוּתָא״: