רש"י על שמואל א· רש״י
פרק כה · פסוק ט
וַיְדַבְּרוּ אֶל נָבָל כְּכָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּשֵׁם דָּוִד וַיָּנוּחוּ. יְגֵעִים הָיוּ מִטֹּרַח הַדֶּרֶךְ, וְנִזְדָּרְזוּ לְמִצְוַת דָּוִד, וְלֹא נָחוּ עַד שֶׁדִּבְּרוּ אֵלָיו, וְאַחַר כָּךְ וַיָּנוּחוּ. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״וּפְסָקוּ״, כְּלוֹמַר פָּסְקוּ מִלְּדַבֵּר עוֹד, עַד שֶׁיִּשְׁמְעוּ תְּשׁוּבָתוֹ: