רש"י על שמואל א· רש״י
פרק כה · פסוק ו
כֹּה לֶחָי. כֹּה יִהְיֶה לְשָׁנָה הַבָּאָה, גּוֹזֵז (כֹּה לֶחָי. כֹּה יִהְיֶה לְשָׁנָה הַבָּאָה, מַזָּל חַי וְקַיָּם). (לָשוֹן אַחֵר כֹּה לֶחָי. אָמְרוּ עַל טִבְחוֹ וְנִסְכּוֹ שֶׁתִּרְאוּ, כֵּן רָאוּי לְאִישׁ חַי, לְאִישׁ זָרִיז וְחָשׁוּב, כְּמוֹ (שְׁמוּאֵל ב כג:כ): ״בֶּן אִישׁ חַי רַב פְּעָלִים״, חַי וּמְזֹרָז, בַּעַל מַעֲשִׂים, עַד כָּאן):
לֶחָי. טוֹב וְקַיָּם:
וְאַתָּה שָׁלוֹם וְגוֹ׳. כֵּן תִּהְיֶה לְאֹרֶךְ יָמִים: