אור ברסלב

רש"י על שמואל א· רש״י

פרק כד

פרק כג

פסוק ג

צוּרֵי הַיְעֵלִים. סַלְעֵי הַיְּעֵלִים:

פסוק ד

לְהָסֵךְ אֶת רַגְלָיו. לְהִפָּנוֹת לִנְקָבִים גְּדוֹלִים:

פסוק ו

וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וְגוֹ׳.

פסוק ז

וַיֹּאמֶר לַאֲנָשָׁיו חָלִילָה. ״שְׁנֵי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ כְּתוּבִין שֶׁלֹּא כְּסִדְרָן, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהִתְחִיל לְדַבֵּר בִּכְרִיתַת הַמְּעִיל, כִּלָּה כָּל דְּבָרָיו, וְאָמַר שֶׁאַף בִּכְרִיתַת הַמְּעִיל נִתְחָרֵט, וְאַחַר כָּךְ חוֹזֵר לְדִבְּרוֹ הָרִאשׁוֹן, וְאוֹמֵר; עַל שֶׁאָמְרוּ לוֹ אֲנָשָׁיו ״הִנֵּה הַיּוֹם וְגוֹ׳״, הֵשִׁיב לָהֶם, ״חָלִילָה לִי וְגוֹ׳:

פסוק ח

וַיְשַׁסַּע. הִבְדִּיל וְדָחָה אוֹתָם בִּדְבָרִים:

פסוק י

לָמָּה תִשְׁמַע. לָמָּה תְּקַבֵּל עָלַי לְשׁוֹן הָרַע שֶׁל דּוֹאֵג:

פסוק יא

וְאָמַר לַהֲרָגְךָ וַתָּחָס עָלֶיךָ. הֲרֵי כָּאן חֲסֵרִים שְׁתֵּי תֵבוֹת, וְאָמַר הָאוֹמֵר שֶׁאֶהֶרְגָךְ, וַתָּחָס נַפְשִׁי עָלֶיךָ, כְּמוֹ (שמואל ב יג:לט): ״וַתְּכַל דָּוִד לָצֵאת אֶל אַבְשָׁלוֹם״, וַתְּכַל נֶפֶשׁ דָּוִד:

פסוק יב

וְאָבִי רְאֵה. כְּלוֹמַר תֵּן לִבְּךָ עַל הַדָּבָר, וְגַם רְאֵה הָעֵדוּת, אֲשֶׁר כְּנַף מְעִילְךָ בְּיָדִי, וְהָיִיתִי יָכוֹל לְהָרְגָךְ:

פסוק יד

כַּאֲשֶׁר יֹאמַר מְשַׁל הַקַּדְמֹנִי. מְשַׁל קַדְמוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא מְשָׁלוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:

מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְזַמֵּן לָרָשָׁע, שֶׁנּוֹפֵל בְּיַד רָשָׁע כְּיוֹצֵא בּוֹ, וְהֵיכָן אָמְרָה תוֹרָה (שמות כא:יג): ״וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ״ כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת מַכּוֹת:

פסוק כא

יָדַעְתִּי כִּי מָלֹךְ תִּמְלֹךְ. שֶׁרוֹאֶה אֲנִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילְךָ מִיָּדִי. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה(ילקוט שמעוני רמז קלד): סִימָן זֶה מָסַר לוֹ שְׁמוּאֵל, שֶׁהַקּוֹרֵעַ מְעִילוֹ, יִמְלֹךְ תַּחְתָּיו:

תוכן העניינים

רש"י על שמואל א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה