רש"י על שמואל א· רש״י
פרק כג · פסוק ז
נִכַּר אֹתוֹ אֱלֹהִים בְּיָדִי. הִסְגִּיר, וְכֵן (עובדיה א:יב): ״אַל תֵּרֶא בְיוֹם אָחִיךָ בְּיוֹם נָכְרוֹ״. וּמִמִּשְׁקַל הַחֲזָקִים הוּא, כְּמוֹ ״אִבַּד וְשִׁבַּר בְּרִיחֶיהָ״ (איכה ב:ט). וְאִם בִּקֵּשׁ לְדַבֵּר בְּמִשְׁקֹלֶת הָרָפִים, הָיָה נָקוּד נָכַר:
נִסְגַּר לָבֹא בְּעִיר דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ. וְיִבְטַח בְּכָךְ, וְלֹא יָחוּשׁ לִבְרֹחַ מִמֶּנּוּ: