רש"י על שמואל א· רש״י
פרק יז · פסוק ח
לָמָּה תֵצְאוּ. כֻּלְּכֶם לַעֲרוֹךְ מִלְחָמָה, יִלָּחֵם אֶחָד כְּנֶגְדִּי בִּשְׁבִיל כֻּלְּכֶם, וּבִתְנַאי שֶׁהוּא מְפוֹרָשׁ: אִם יוּכַל לְהִלָּחֵם אִתִּי וְגוֹ׳:
הֲלֹא אָנֹכִי הַפְּלִשְׁתִּי. אֵינִי לֹא שַׂר מֵאָה וְלֹא שַׂר אֶלֶף, אֶלָּא פְלִשְׁתִּי כְּאֶחָד מִן הָאֲחֵרִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּלְחַמְתִּי לָהֶם כַּמָּה מִלְחָמוֹת, אֲנִי הָרַגְתִּי חָפְנִי וּפִינְחָס, וְשָׁבִיתִי אֶת הָאָרוֹן, וְאַתֶּם נַעֲשֵׂיתֶם עֲבָדִים לְשָׁאוּל, וְלֹא הוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם מִיָּמָיו בִּגְבוּרָתוֹ:
בְּרוּ לָכֶם. בָּרְרוּ לָכֶם:
אִישׁ. אֶת שָׁאוּל, וְיֵרֵד אֵלָי: