רש"י על שמואל א· רש״י
פרק יב · פסוק יא
יְרֻבַּעַל. זֶה גִּדְעוֹן:
בְּדָן. זֶה שִׁמְשׁוֹן, שֶׁמִּשֵּׁבֶט דָּן בָּא:
וְאֶת יִפְתָּח. הֲרֵי שְׁלֹשָׁה קַלֵּי עוֹלָם, עִם שְׁלֹשָׁה חֲמוּרֵי עוֹלָם, מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּשְׁמוּאֵל, לוֹמַר לְךָ, הַקַּל בְּדוֹרוֹ, כֶּחָמוּר בְּדוֹרוֹ, כָּל בֵּית דִּין הַמִּתְמַנֶּה עַל הַדּוֹר, צָרִיךְ לֵילֵךְ אַחֲרָיו כְּאִלּוּ הוּא אַבִּיר שֶׁבָּאַבִּירִים: