רש"י על שמואל א· רש״י
פרק יב · פסוק ג
אֶת שׁוֹר מִי לָקַחְתִּי. לַעֲבוֹדָתִי:
וַחֲמוֹר מִי לָקַחְתִּי. כְּשֶׁהָיִיתִי הוֹלֵךְ מֵעִיר לְעִיר לִשְׁפּוֹט אוֹתָם עַל עִסְקֵי צָרְכֵיהֶם, הָיִיתִי הוֹלֵךְ עַל הַחֲמוֹר שֶׁלִּי, וְהָיָה לִי לִטּוֹל מִשֶּׁלָּהֶם:
אֶת מִי רַצּוֹתִי. כָּל לְשׁוֹן מְרַצֶּה הַסָּמוּךְ לְעֹשֶׁק, לְשׁוֹן עָשׁוּק וְרָצוּץ הוּא, חוֹמֵס דַּלִּים וְרוֹצֵץ:
וְאַעְלִים עֵינַי בּוֹ. כְּדֵי לְהַעֲלִים עֵינַי מִן הַמִּשְׁפָּט בִּשְׁבִיל הַמָּמוֹן:
וְאָשִׁיב לָכֶם. כָּל מַה שֶּׁתֹּאמְרוּ: