רש"י על שמואל א· רש״י
פרק ב · פסוק לב
וְהִבַּטְתָּ צַר מָעוֹן. וְרָאִיתָ צָרָתְךָ בְּצִדְּךָ בְּתוֹךְ מְעוֹנִי, כְּאִשָּׁה הָרוֹאָה צָרָתָהּ עִמָּהּ בַּבַּיִת:
בְּכָל אֲשֶׁר יֵיטִיב אֶת יִשְׂרָאֵל. כְּשֶׁיִּבָּנֶה בֵּית עוֹלָמִים בִּימֵי שְׁלֹמֹה, וְתְהֵא טוֹבָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שְׁלֵמָה, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם (מלכים א ח:נו): ״לֹא נָפַל דָּבָר אֶחָד מִכָּל דְּבָרוֹ הַטּוֹב״, (מלכים א ה:א) ״יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם וְגוֹ׳״. (מלכים א ה:ה) ״וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְאִישׁ תַּחַת תְּאֵנָתוֹ כָּל יְמֵי שְׁלֹמֹה״:
וְלֹא יִהְיֶה זָקֵן בְּבֵיתְךָ. מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, אַתֶּם אֲכַלְתֶּם קָדָשִׁים לִפְנֵי זְמַנָּן, בְּטֶרֶם יַקְטִירוּן אֶת הַחֵלֶב, אַף אַתֶּם תְּמוּתוּן בְּלֹא זְמַן: