רש"י על שמואל א· רש״י
פרק ב · פסוק ל
אָמוֹר אָמַרְתִּי. שְׁנֵי פְעָמִים פָּסַקְתִּי גְדֻלָּה לִבְנֵי אִיתָמָר, בִּבְנֵי גֵרְשׁוֹן וּבִבְנֵי מְרָרִי נֶאֱמַר (במדבר ד:כח), ״בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן״, וְעֵלִי מִבְּנֵי אִיתָמָר הָיָה, זוֹ רָאִיתִי בְּמִדְרַשׁ שְׁמוּאֵל. וְלָשׁוֹן הָגוּן מִזֶּה שָׁמַעְתִּי: אָמוֹר אָמַרְתִּי בֵּיתְךָ וּבֵית אָבִיךָ וְגוֹ׳; מִתְּחִלָּה נָתַתִּי כְהוּנָה גְדוֹלָה לְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כ:כו): ״וְהַפְשֵׁט אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו וְגוֹ׳״, וּבִימֵי פִּלֶגֶשׁ שֶׁפָּקְרוּ יִשְׂרָאֵל בְּרֹב הַמִּצְוֹת, וּמִי גָרַם לָהֶם, פִּנְחָס וְכַיּוֹצֵא בוֹ, שֶׁהָיָה לָהֶם לְסַבֵּב מֵעִיר אֶל עִיר וּלְהוֹכִיחָם, נָטַלְתִּי הַכְּהוּנָה גְדוֹלָה מֵהֶם וּנְתַתִּיהָ לְךָ, שֶׁמִּבְּנֵי אִיתָמָר אַתָּה, וְאָמַרְתִּי יִתְהַלְּכוּ לְפָנַי עַד עוֹלָם, שֶׁכְּשֶׁפּוֹסְקִין לוֹ גְדֻלָּה לְאָדָם, פּוֹסְקִין לוֹ וּלְדוֹרוֹתָיו עַד עוֹלָם:
כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד. אֶת בְּנֵי פִנְחָס, שֶׁכִּבֵּד אוֹתִי בְּשִׁטִּים (במדבר כה:יא), וְכֵן הָיְתָה בִּימֵי שְׁלֹמֹה, כְּשֶׁנִּבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, (מלכים א ב:כז): ״וַיְגָרֶשׁ שְׁלֹמֹה אֶת אֶבְיָתָר מִהְיוֹת כֹּהֵן לַה׳ כִּדְבַר ה׳ אֲשֶׁר דִּבֶּר עַל בֵּית עֵלִי״, וְנַעֲשָׂה צָדוֹק כֹּהֵן גָּדוֹל תַּחְתָּיו, שֶׁהָיָה מִבְּנֵי פִנְחָס, שֶׁכֵּן נִתְיַחֲסוּ בְדִבְרֵי הַיָּמִים (א ו:לח):
וּבֹזַי יֵקָלּוּ. מֵאֲלֵיהֶם, מִשֶּׁאֶסְתַּלֵּק מֵהֶם: