רש"י על שמואל א· רש״י
פרק ב · פסוק כז
וַיָּבֹא אִישׁ אֱלֹהִים. זֶה אֶלְקָנָה:
הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל בֵּית אָבִיךָ. מִכָּאן שֶׁנִּתְנַבֵּא אַהֲרֹן בְּמִצְרַיִם, וּמַה הִיא הַנְּבוּאָה, הוּא שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כ:ז): ״וָאוֹמַר אֲלֵיהֶם אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו הַשְׁלִיכוּ וּבְגִלּוּלֵי מִצְרַיִם אַל תִּטַּמָּאוּ״:
הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי. הֲיְדַעְתֶּם כִּי הַטּוֹבָה הַזֹּאת וְהַגְּדֻלָּה הַזֹּאת נָתַתִּי לְאַהֲרֹן: