רש"י על שמואל א· רש״י
פרק ב · פסוק כ
וּבֵרַךְ עֵלִי. לְשׁוֹן הוֹוֶה הוּא, מְבָרְכוֹ הָיָה בְּכָל שָׁנָה:
תַּחַת הַשְּׁאֵלָה אֲשֶׁר שָׁאַל. לוֹ בֵּן, וְאָמַר לוֹ יָשִׂים ה׳ לְךָ זֶרַע וְגוֹ׳, יְהִי רָצוֹן שֶׁכָּל בָּנִים שֶׁיִּהְיוּ לְךָ, יִהְיוּ מִן הַצַּדֶּקֶת הַזּוֹ, וַהֲרֵי זֶה מִקְרָא מְסֹרָס: