אור ברסלב
רש"י על שמואל א פרק א › פסוק ו

רש"י על שמואל א· רש״י

פרק א · פסוק ו

פסוק ה

צָרָתָהּ. אֵשֶׁת בַּעְלָהּ, פְּנִנָּה:

גַּם כַּעַס. כַּעַס אַחַר כַּעַס, תָּמִיד, לְכָךְ נֶאֱמַר ׳גַּם כַּעַס׳, הָיְתָה אוֹמֶרֶת לָהּ: כְּלוּם קָנִית הַיּוֹם מַעֲפוֹרֶת לִבְּנֵךְ גָּדוֹל, אוֹ חָלוּק לִבְּנֵךְ קָטָן:

בַּעֲבוּר הַרְעִמָהּ. שֶׁתִּתְאוֹנֵן, וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (בבא בתרא טז.): בַּעֲבוּר הַרְעִימָהּ, שֶׁתִּתְפַּלֵּל, וְלְשֵׁם שָׁמַיִם נִתְכַּוְּנָה:

בְּעַד רַחְמָהּ. כְּנֶגֶד רַחְמָהּ, וְכֵן כָּל לְשׁוֹן ׳בְּעַד׳:

תוכן העניינים

רש"י על שמואל א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה