אור ברסלב

רש"י על שיר השירים· רש״י

פרק ח

פרק ז

פסוק א

מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי. שֶׁתָּבֹא לְנַחֲמֵנִי כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה יוֹסֵף לְאֶחָיו שֶׁגְּמָלוּהוּ רָעָה, וְנֶאֱמַר בּוֹ "וַיְנַחֵם אוֹתָם":

אֶמְצָאֲךָ בַחוּץ אֶשָּׁקְךָ. אֶמְצָא נְבִיאֶיךָ מְדַבְּרִים בִּשְׁמֶךָ, וַאֲחַבְּקֵם וַאֲנַשְּׁקֵם. גַּם יָדַעְתִּי כִּי "לֹא יָבֻזוּ לִי", כִּי כְדַאי הִיא אַהֲבָתְךָ שֶׁתְּהֵא אֲהוּבָתְךָ סוֹבֶבֶת לְחַזֵּר אַחֲרֶיהָ:

פסוק ב

אֶל בֵּית אִמִּי. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ:

תְּלַמְּדֵנִי. כַּאֲשֶׁר הֻרְגַּלְתָּ לַעֲשׂוֹת בְּאֹהֶל מוֹעֵד:

אַשְׁקְךָ מִיַּיִן הָרֶקַח. נְסָכִים:

מֵעֲסִיס. יַיִן מָתוֹק:

פסוק ג

שְׂמֹאלוֹ תַּחַת רֹאשִׁי וגו'.

פסוק ד

הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם. עַכְשָׁיו כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מְסַבֶּבֶת דִּבּוּרָהּ כְּלַפֵּי הָאֻמּוֹת, "אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי קוֹבֶלֶת וּמִתְאוֹנֶנֶת, דּוֹדִי מַחֲזִיק בְּיָדִי וְהוּא לִי לְמִשְׁעָן בְּגָלוּתִי. לְפִיכָךְ 'הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם'":

מַה תָּעִירוּ וּמַה תְּעֹרְרוּ. כִּי לֹא יוֹעִיל לָכֶם:

פסוק ה

מִי זֹאת. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבֵית דִּינוֹ אוֹמְרִים עַל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל: "מִי זֹאת?" כַּמָּה הִיא חֲשׁוּבָה זֹאת שֶׁנִּתְעַלְּתָה מִן הַמִּדְבָּר בְּכָל מַתָּנוֹת טוֹבוֹת! שָׁם נִתְעַלְּתָה בְמַתַּן תּוֹרָה וּבְדִבּוּק שְׁכִינָה, וְנִרְאֵית חִבָּתָהּ לַכֹּל וְעוֹדֶנָּה בְגָלוּתָהּ:

מִתְרַפֶּקֶת עַל דּוֹדָהּ. מִתְחַבֶּרֶת עַל דּוֹדָהּ, מוֹדָה שֶׁהִיא חֲבֶרְתּוֹ וּדְבוּקָה בוֹ. "רפק" בְּלָשׁוֹן עַרְבִי רפקתא, חֲבוּרָה:

תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ. כָּךְ הִיא אוֹמֶרֶת בְּבַקָּשַׁת חִבַּת דּוֹדָהּ: "תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ." זְכֹר כִּי בְתַחְתִּית הַר סִינַי הֶעָשׂוּי עַל רֹאשִׁי כְמִין תַּפּוּחַ, שָׁם "עוֹרַרְתִּיךָ". וְהוּא לְשׁוֹן חִבַּת אֵשֶׁת נְעוּרִים הַמְעוֹרֶרֶת אֶת דּוֹדָהּ בַּלֵּילוֹת בִּתְנוּמוֹת עֲלֵי מִשְׁכָּב, מְחַבַּקְתּוֹ וּמְנַשַּׁקְתּוֹ:

שָׁמָּה חִבְּלָתְךָ אִמֶּךָ. הֲרֵי אָמַרְנוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאָהּ אִמּוֹ. שָׁם נִהְיְתָה לְךָ לְאֵם:

חִבְּלָתְךָ. לְשׁוֹן חֶבְלֵי יוֹלֵדָה. חִבְּלָתְךָ. בָּאוּ לָהּ חֲבָלִים מִמְּךָ כְּמוֹ "בָּנַי יְצָאֻנִי" יָצְאוּ מִמֶּנִּי:

פסוק ו

שִׂימֵנִי כַחוֹתָם. בִּשְׁבִיל אוֹתָהּ אַהֲבָה, תַּחְתְּמֵנִי עַל לִבֶּךָ, שֶׁלֹּא תִשְׁכָּחֵנִי, וְתִרְאֶה:

כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה. הָאַהֲבָה שֶׁאֲהַבְתִּיךָ עָלַי כְּנֶגֶד מִיתָתִי שֶׁאֲנִי נֶהֱרֶגֶת עָלֶיךָ:

קָשָׁה כְשְׁאוֹל קִנְאָה. הַתִּגָּר שֶׁנִּתְקַנְּאוּ וְשֶׁנִּתְגָּרוּ בִי הָאֻמּוֹת בִּשְׁבִילְךָ. "קִנְאָה" בְּכָל מָקוֹם אינפרמנ"ט בְּלַעַ"ז, לְשׁוֹן אֲחִיזַת הַלֵּב לִנְקֹם נָקָם:

אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה. רְשָׁפִים שֶׁל אֵשׁ חֲזָקָה הַבָּאָה מִכֹּחַ שַׁלְהֶבֶת שֶׁל גֵּיהִנֹּם. טַעַם הַזָּקֵף הַגָּדוֹל הַנָּקוּד עַל "רִשְׁפֵּי", מְלַמְּדֵנוּ עַל תֵּבַת "אֵשׁ" שֶׁהִיא דְבוּקָה לְ"שַׁלְהֶבֶתְיָה", לוֹמַר "אֵשׁ שֶׁל שַׁלְהֶבֶתְיָה":

פסוק ז

מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה. עַל שֶׁכִּנָּם בִּלְשׁוֹן רְשָׁפִים, נוֹפֵל עֲלֵיהֶם לְשׁוֹן לֹא יִכְבּוּ:

מַיִם רַבִּים. הָאֻמּוֹת:

וּנְהָרוֹת. שָׂרֵיהֶם וּמַלְכֵיהֶם:

לֹא יִשְׁטְפוּהָ. עַל יְדֵי חֹזֶק וְאֵימָה, וְאַף עַל יְדֵי פִתּוּי וַהֲסָתָה:

אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ. כְּדֵי לְהָמִיר אַהֲבָתֵךְ:

בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ. כָּל אֵלֶּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבֵית דִּינוֹ מְעִידִים, שֶׁכָּךְ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מִתְרַפֶּקֶת עַל דּוֹדָהּ: עַתָּה,

פסוק ח

אָחוֹת לָנוּ. בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁהִיא מִתְאַחָה וּמִתְחַבֶּרֶת וּמִתְאַוָּה לִהְיוֹת עִמָּנוּ, וְהִיא קְטַנָּה וּמַקְטֶנֶת אֶת עַצְמָהּ מִכָּל הָאֻמּוֹת, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא מֵרֻבְּכֶם וגו'" שֶׁהֵם מַקְטִינִים עַצְמָם:

אָחוֹת. לְשׁוֹן אִחוּי. "אֵלּוּ קְרָעִים שֶׁאֵין מִתְאַחִין":

וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ. כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בְּגָלוּת מִצְרַיִם "שָׁדַיִם נָכֹנוּ" בְּהַגִּיעַ עֵת הַגְּאֻלָּה, אֲבָל זוּ "שָׁדַיִם אֵין לָהּ", עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ עִתָּהּ לְעֵת דּוֹדִים: מַה נַּעֲשֶׂה לַאֲחוֹתֵנוּ

בַּיּוֹם שֶׁיְּדֻבַּר בָּהּ. כְּשֶׁהָאֻמּוֹת מִתְלַחֲשִׁים עָלֶיהָ לְהַכְחִידָהּ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר, "לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי":

פסוק ט

אִם חוֹמָה הִיא. אִם תֶּחֱזַק בֶּאֱמוּנָתָהּ וּבְיִרְאָתָהּ לִהְיוֹת כְּנֶגְדָּם כְּחוֹמַת נְחֹשֶׁת שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לְתוֹכָהּ, רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁלֹּא תִתְחַתֵּן בָּם וְהֵם לֹא יָבוֹאוּ בָהּ, וְלֹא תִתְפַּתֶּה לָהֶם:

נִבְנֶה עָלֶיהָ טִירַת כָּסֶף. נִהְיֶה לָהּ לְעִיר מִבְצָר וּלְכֶתֶר וּלְנוֹי, וְנִבְנֶה לָהּ אֶת עִיר הַקֹּדֶשׁ וּבֵית הַבְּחִירָה:

וְאִם דֶּלֶת הִיא. הַסּוֹבֶבֶת עַל צִירָהּ, וּבְהַקִּישׁ עָלֶיהָ הִיא נִפְתַּחַת, אַף הִיא, אִם תִּפְתַּח לָהֶם לִהְיוֹת הֵם בָּאִים בָּהּ וְהִיא בָהֶם:

נָצוּר עָלֶיהָ לוּחַ אָרֶז. נָשִׂים בְּדַלְתָּהּ נְסָרִים שֶׁל עֵץ הַנִּרְקָבִים, וְהַתּוֹלַעַת גּוֹרַרְתָּן וְאוֹכַלְתָּן. וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אוֹמֶרֶת:

פסוק י

אֲנִי חוֹמָה. חֲזָקָה בְּאַהֲבַת דּוֹדִי:

וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת. אֵלּוּ בָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת הַמְּנִיקִים אֶת יִשְׂרָאֵל בְּדִבְרֵי תוֹרָה:

אָז. בְּאָמְרִי זֹאת:

הָיִיתִי בְעֵינָיו כְּמוֹצְאֵת שָׁלוֹם. כְּכַלָּה הַנִּמְצֵאת שְׁלֵמָה וּמוֹצְאֵת שָׁלוֹם בְּבֵית בַּעְלָהּ:

פסוק יא

כֶּרֶם הָיָה לִשְׁלֹמֹה. זוּ כְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר, "כִּי כֶרֶם ה' צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל":

בְּבַעַל הָמוֹן. בִּיְרוּשָׁלַיִם, שֶׁהִיא רַבַּת עַם וְהָמוֹן רָב:

בַּעַל. לְשׁוֹן מִישׁוֹר, כְּמוֹ "מִבַּעַל גָּד בְּבִקְעַת הַלְּבָנוֹן":

נָתַן אֶת הַכֶּרֶם לַנֹּטְרִים. מְסָרָהּ לְיַד אֲדוֹנִים קָשִׁים: בָּבֶל, מָדַי, יָוָן וֶאֱדוֹם. בְּמִדְרַשׁ שִׁיר הַשִּׁירִים מָצָאתִי מִקְצָת סְמָךְ עַל נוֹטְרִים הַלָּלוּ, שֶׁהֵם הַמַּלְכֻיּוֹת:

אִישׁ יָבִא בְּפִרְיוֹ. כָּל מַה שֶׁיָּכְלוּ לִגְבּוֹת מֵהֶן: גֻּלְגָּלִיּוֹת וְאַרְנוּנְיוֹת וְאַנְפָּרוּת, הַכֹּל גָּבוּ מֵהֶם לְהָבִיא לְתוֹךְ בֵּיתָם:

פסוק יב

כַּרְמִי שֶׁלִּי לְפָנָי. לְיוֹם הַדִּין יְבִיאֵם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְמִשְׁפָּט, וְיֹאמַר: "כַּרְמִי, אַף עַל פִּי שֶׁמְּסַרְתִּיו בְּיֶדְכֶם, שֶׁלִּי הוּא, וּלְפָנַי בָּא כָּל מַה שֶּׁחֲטַפְתֶּם לָכֶם אֶת פִּרְיוֹ, וְלֹא נִכְחַד מִמֶּנִּי מַה שֶׁגְּבִיתֶם מֵהֶם". וְהֵם אוֹמְרִים:

הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה. "אֶלֶף הַכֶּסֶף שֶׁגָּבִינוּ מֵהֶם הַכֹּל נַחֲזִיר לְךָ":

וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ. "וְעוֹד נוֹסִיף הַרְבֵּה מִשֶּׁלָּנוּ וְנִתֵּן לָהֶם, לְרָאשֵׁיהֶם וְחַכְמֵיהֶם", כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר, "תַּחַת הַנְּחשֶׁת אָבִיא זָהָב":

לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ. אֵלּוּ תַלְמִידֵי חֲכָמִים; וְאוֹתָם תַּשְׁלוּמִים לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "כִּי לַיּשְׁבִים לִפְנֵי ה' יִהְיֶה סַחְרָהּ" וְאֶתְנַנָּהּ שֶׁל צוֹר. וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ: "וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ" כְּדִין הַנֶּהֱנֶה מִן הַהֶקְדֵּשׁ, שֶׁמְּשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ. אַף אָנוּ נְשַׁלֵּם עַל "קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתוֹ" קֶרֶן וְחֹמֶשׁ, חֻמְשׁוֹ שֶׁל קֶרֶן, וּמָאתַיִם הֵם חֻמְשׁוֹ שֶׁל אֶלֶף:

פסוק יג

הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל: "אַתְּ הַנְּפוֹצָה בַגּוֹלָה, רוֹעָה בְגַנִּים שֶׁל אֲחֵרִים וְיוֹשֶׁבֶת בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת":

חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ. מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת חֲבֵרַיִךְ, בְּנֵי אֱלֹהִים דֻּגְמָתֵךְ, מַקְשִׁיבִים וּבָאִים לִשְׁמֹעַ קוֹלֵךְ בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת:

הַשְׁמִיעִנִי. וְאַחַר כָּךְ יַקְדִּישׁוּ הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר, "בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר" אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל. וְאַחַר כָּךְ, "וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים":

פסוק יד

בְּרַח דּוֹדִי. מִן הַגּוֹלָה הַזֹּאת וּפְדֵנוּ מִבֵּינֵיהֶם:

וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי. לְמַהֵר הַגְּאֻלָּה, וְהַשְׁרֵה שְׁכִינָתְךָ עַל הָרֵי בְשָׂמִים. הוּא הַר הַמּוֹרִיָּה וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁיִּבָּנֶה בִמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, אָמֵן:

סוף הספר

תוכן העניינים

רש"י על שיר השירים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה