רש"י על שיר השירים· רש״י
פרק ו · פסוק י
מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה. עָלֵינוּ? מִמָּקוֹם הַגָּבֹהַּ לַנָּמוּךְ קְרוּיָה הַשְׁקָפָה. כָּךְ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ גָּבֹהַּ מִכָּל אֲרָצוֹת:
כְּמוֹ שָׁחַר. הוֹלֵךְ וּמֵאִיר מְעַט מְעַט, כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּבַיִת שֵׁנִי. בַּתְּחִלָּה זְרֻבָּבֶל פַּחַת יְהוּדָה וְלֹא מֶלֶךְ, וְהָיוּ מְשֻׁעְבָּדִים לְפָרַס וּלְיָוָן, וְאַחַר כָּךְ נִצְּחוּם בֵּית חַשְׁמוֹנַאי וְנַעֲשׂוּ מְלָכִים:
אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת. אֲיֻמָּה בְגִבּוֹרֶיהָ כְּנִדְגָּלוֹת שֶׁל מְלָכִים. כָּל זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַלֵּס אֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. "יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה", וְכָל הָעִנְיָן עַד כַּאן: