רש"י על שיר השירים· רש״י
פרק ה · פסוק ה
קַמְתִּי אֲנִי לִפְתּחַ לְדוֹדִי וְיָדַי נָטְפוּ מוֹר. כְּלוֹמַר, בְּלֵב שָׁלֵם וְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, כִּמְקַשֶּׁטֶת עַצְמָהּ לְהִתְאַהֵב עַל אִישָׁהּ בְּרֵיחַ טוֹב:
מוֹר עֹבֵר. רֵיחַ עוֹבֵר וּמִתְפַּשֵּׁט לְכָל צַד: