רש"י על שיר השירים· רש״י
פרק ג · פסוק י
רְפִידָתוֹ. מִשְׁכָּבוֹ וּמִשְׁכָּנוֹ עַל הַכַּפֹּרֶת שֶׁהוּא זָהָב:
מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן. זֶה הַפָּרֹכֶת, שֶׁהָיָה תָלוּי וְ'רוֹכֵב' עַל כְּלוֹנְסָאוֹת מֵעַמּוּד לְעַמּוּד:
תּוֹכוֹ רָצוּף. סָדוּר בְּרִצְפַּת אַהֲבָה, אָרוֹן וְכַפֹּרֶת וּכְרוּבִים וְלוּחוֹת:
מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם. אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, יְרֵאִים וּשְׁלֵמִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: