רש"י על שיר השירים· רש״י
פרק ב · פסוק ה
סַמְּכוּנִי. עַתָּה, כְּמִדַּת הַחוֹלִים, בַּאֲשִׁישֵׁי עֲנָבִים אוֹ בַאֲשִׁישׁוֹת סֹלֶת נְקִיָּה:
רַפְּדוּנִי. רַפְּדוּ רְפִידָתִי סְבִיבוֹתַי בַּתַּפּוּחִים לְרֵיחַ טוֹב, כְּדֶרֶךְ הַחוֹלִים, כִּי חוֹלָה אֲנִי לְאַהֲבָתוֹ, כִּי צָמֵאתִי לוֹ פֹה בְגָלוּתִי. רְפִידָה לְשׁוֹן מַצָּע הִיא, כְּמוֹ "יִרְפַּד חָרוּץ עֲלֵי טִיט":