רש"י על שופטים· רש״י
פרק כ · פסוק מח
שָׁבוּ אֶל בְּנֵי בִנְיָמִן. בְּכָל הֶעָרִים:
מֵעִיר מְתֹם. הֵתַמּוּ כָּל יוֹשְׁבֵי הֶעָרִים:
וְעַד בְּהֵמָה. וַאֲנָשִׁים בִּכְלַל ׳מְתוֹם׳ הָיוּ, שֶׁ׳מְּתוֹם׳ לְשׁוֹן כְּלָיָה הוּא וְיֵשׁ לִתְמֹהַּ עַל אֶלֶף הֵיכָן הֵם, שֶׁהֲרֵי עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה אֶלֶף הִתְפַּקְּדוּ מִן הֶעָרִים, וּמִן הַגִּבְעָה שֵׁשׁ מֵאוֹת, וְכָאן מָנָה בַּנּוֹפְלִים עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף וּמֵאָה אִישׁ, וְשֵׁשׁ מֵאוֹת נִמְלְטוּ אֶל סֶלַע הָרִמּוֹן, וְהָאֶלֶף בָּרְחוּ אֶל הֶעָרִים וְנָפְלוּ לְמָחֳרָת כְּשֶׁשָּׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל עָרֵי בִנְיָמִן לְהַחֲרִים הַנָּשִׁים וְהַטַּף: