רש"י על שופטים· רש״י
פרק כ · פסוק מג
כִּתְּרוּ אֶת בִּנְיָמִן. הִקִּיפוּ אֶת בִּנְיָמִן כְּכֶתֶר הַמַּקִּיף אֶת הָרֹאשׁ, וְכֵן (תהלים כב:יג): ״אַבִּירֵי בָשָׁן כִּתְּרוּנִי״, וְכֵן (חבקוק א:ד): ״כִּי רָשָׁע מַכְתִּיר אֶת הַצַּדִּיק״, וְכֵן גַּם בִּלְשׁוֹן עֲטָרָה נִקְרֵאת הַקָּפָה (שמואל א כג:כו): ״וְשָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו עֹטְרִים אֶל דָּוִד וְאֶל אֲנָשָׁיו לְתָפְשָׂם״:
הִרְדִיפֻהוּ. קוֹרְאִים אַחֲרָיו רְדִיפָה, צוֹעֲקִים זֶה לָזֶה לִרְדֹּף:
מְנוּחָה הִדְרִיכֻהוּ. אֵצֶל הֶעָרִים שֶׁהֵם נוֹחִים בָּהֶם, שָׁם הִדְבִּיקוּהוּ:
הִדְרִיכֻהוּ. הִשִּׂיגוּהוּ, וְיֵשׁ דֻּגְמָתוֹ בִּלְשׁוֹן גְּמָרָא (כתובות ס ב): רְהַט בַּתְרֵיהּ פַּרְסָא בְּחָלָא וְלֹא אַדְרְכֵיהּ:
עַד נֹכַח הַגִּבְעָה. מִמִּזְרָחָהּ שֶׁל גִּבְעָה: