רש"י על שופטים· רש״י
פרק יט
פסוק ב
וַתִּזְנֶה עָלָיו פִּילַגְשׁוֹ. זָנְתָה מִבֵּיתוֹ אֶל הַחוּץ כָּל לְשׁוֹן זְנוּת אֵינוֹ אֶלָּא לְשׁוֹן ׳יוֹצֵאת׳ (תרגום אונקלוס בראשית לד:לא): נַפְקַת בָּרָא, יוֹצֵאת מִבַּעְלָהּ לֶאֱהוֹב אֶת אֲחֵרִים:
פסוק ו
הוֹאֶל נָא וְלִין. הַלַּיְלָה:
פסוק ט
רָפָה. הַשֶּׁמֶשׁ מִגְּבוּרָתוֹ וְנָטָה לַעֲרוֹב:
הִנֵּה חֲנוֹת הַיּוֹם. עֵת שֶׁכָּל הוֹלְכֵי דְרָכִים נוֹטִים לַחֲנוֹת בַּבַּיִת:
פסוק יב
עַד גִּבְעָה. גִּבְעַת בִּנְיָמִן:
פסוק יג
וְלַנּוּ. כְּמוֹ וְלַנְנוּ, דַּגְשׁוּת הַנּוּ״ן בִּמְקוֹם נוּ״ן שְׁנִיָּה:
פסוק יח
וְאֶת בֵּית ה׳. לְשִׁילֹה אֲנִי הוֹלֵךְ:
פסוק כא
וַיָּבָל לַחֲמוֹרִים. וַיִּתֵּן יְבוּל לַחֲמוֹרִים, ׳וַיָּבָל׳ אפרוונד״ר בְּלַעַ״ז:
פסוק כב
וְנֵדָעֶנּוּ. מִשְׁכַּב זָכוּר:
פסוק כח
וְאֵין עוֹנֶה. כִּי מֵתָה: