רש"י על שופטים· רש״י
פרק יז · פסוק ה
בֵּית אֱלֹהִים. בֵּית עֲבוֹדָה זָרָה, וְכֵן כָּל ׳אֱלֹהִים׳ הָאֲמוּרִים בְּפָרָשָׁה זוֹ חוֹל, חוּץ מִזֶּה (שופטים יח:לא): ״כָּל יְמֵי הֱיוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים בְּשִׁילֹה״ (שבועות לה ב):
וַיְמַלֵּא אֶת יַד אַחַד. חֲנָכוֹ לַעֲבוֹדַת הַדְּמוּת לִהְיוֹת כֹּהֵן לְפָנָיו, כָּל חִנּוּךְ דָּבָר שֶׁאָדָם נִכְנָס בּוֹ לְשֵׁם גְּדֻלָּה קָרוּי מִלּוּי יָדַיִם, רישוושטי״ר בְּלַעַ״ז; וּכְשֶׁנּוֹתְנִין פְּקִידוּת לְאָדָם, קוֹרִין לְמַתָּן רישוישטי״ר בְּלַעַ״ז: