רש"י על שופטים· רש״י
פרק יז · פסוק ב
אֲשֶׁר לֻקַּח לָךְ. אֲשֶׁר נִגְנַב מִמֵּךְ, וְיֵשׁ לוֹ דוֹמֶה (שמואל א כא:ו): ״כִּי אִשָּׁה עֲצוּרָה לָנוּ״, עֲצוּרָה מִמֶּנּוּ:
וְאַתְּ אָלִית. קִלְלַת כָּל מִי שֶׁגְּנָבוֹ, וְגַם אָמַרְתְּ הַקְּלָלָה בְּאָזְנַי:
הִנֵּה הַכֶּסֶף. אֲנִי מוֹדֶה לָךְ עָלָיו שֶׁהוּא בְּיָדִי שֶׁאֲנִי לְקַחְתִּיו: