רש"י על שופטים· רש״י
פרק יד · פסוק ט
וַיִּרְדֵּהוּ. לְשׁוֹן הַבְדָּלַת דִּבּוּק שֶׁל כָּל דָּבָר הַנִּדְבָּק, וְכֵן לְעִנְיַן פַּת הַנִּדְבֶּקֶת בַּתַּנּוּר, נִקְרֵאת הַבְדָּלָתוֹ רְדִיָּה, (שבת קיז ב): הָרוֹדֶה פַּת מִן הַתַּנּוּר, (בבא מציעא סד א): הָרוֹדֶה אֶת כַּוַּרְתּוֹ, עַל שֵׁם שֶׁהַדְּבַשׁ עָשׂוּי עַל יְדֵי חַלּוֹת שֶׁעוֹשֶׂה מְדֻבָּק בְּדָפְנֵי הַכְּלִי בְּכָל צְדָדִין מִדּוֹפֶן אֶל דּוֹפֶן, כְּמִדַּת עוֹגֶל הַכְּלִי, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: וַיִּרְדֵּהוּ, וּנְסַחְיֵהּ: