רש"י על שופטים· רש״י
פרק טז
פסוק ב
לַעַזָּתִים לֵאמֹר. לְאַנְשֵׁי עַזָּה נֶאֱמַר:
וַיִּתְחָרְשׁוּ. נָהֲגוּ עַצְמָן בִּשְׁתִיקָה:
פסוק ג
וַיִּסָּעֵם. וַיַּעַקְרֵם מִמְּקוֹמָם:
פסוק ז
יְתָרִים. חֲבָלִים דַּקִּים:
פסוק ט
וְלֹא נוֹדַע כֹּחוֹ. לֹא הוּצְרַךְ לְהִתְחַזֵּק בְּנַתְּקוֹ אוֹתָם:
פסוק יא
בַּעֲבוֹתִים. חֲבָלִים גַּסִּים:
פסוק יג
מַחְלְפוֹת. קְוֻצּוֹת, פלוני״ש בְּלַעַ״ז:
עִם הַמַּסָּכֶת. עֵץ שֶׁהַגַּרְדִּי מֵיסֵךְ בּוֹ אֶת הַשְּׁתִי, וְשֵׁם הָעֵץ אנשובל״א מַסֶּכֶת, אורטר״א בְּלַעַ״ז:
פסוק טז
וַתְּאַלְצֵהוּ. דְּחָקַתּוֹ, וְאֵין לוֹ דִּמְיוֹן:
פסוק יח
וַתֵּרֶא דְלִילָה כִּי הִגִּיד לָהּ. נִכָּרִין דִּבְרֵי אֱמֶת:
פסוק יט
וַתִּקְרָא לָאִישׁ. לִשְׁלוּחָן שֶׁל סְרָנִים:
פסוק כא
וַיּוֹרִידוּ אוֹתוֹ עַזָּתָה. מְקוֹם תְּחִלַּת קִלְקוּלוֹ:
וַיְהִי טוֹחֵן. בָּרֵחַיִם, מְלָאכָה כְּבֵדָה וְרַבּוֹתֵינוּ (סוטה י א) פֵּרְשׁוּ מַה שֶּׁפֵּרְשׁוּ:
פסוק כה
בֵּין הָעַמּוּדִים. אֲשֶׁר הַבַּיִת נָכוֹן עֲלֵיהֶם:
פסוק כו
וַהֲמִישֵׁנִי. פאלפא״ר בְּלַעַ״ז, כְּמוֹ (בראשית כז:יב): ״אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי״:
פסוק כח
זָכְרֵנִי נָא. זְכֹר עֶשְׂרִים שָׁנָה שֶׁשָּׁפַטְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל, וְלֹא אָמַרְתִּי לְאֶחָד מֵהֶם הַעֲבֵר לִי מַקֵּל זֶה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם:
נְקַם אַחַת מִשְּׁתֵי עֵינַי. וּשְׂכַר עַיִן הַשֵּׁנִית הַנַּח לִי לָעוֹלָם הַבָּא, וְכָאן פְּרַע לִי שְׂכַר אַחַת מֵהֶן:
פסוק כט
וַיִּלְפֹּת. וַיֹּאחַז, אינברצ״א בְּלַעַ״ז, כְּמוֹ (רות ג:ח): ״וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ וַיִּלָּפֵת״, נֶאֱחַז בִּזְרוֹעוֹת הָאִשָּׁה: